מגמת מדעי המדינה
״הטיעון הכי טוב נגד דמוקרטיה הוא שיחה בת חמש דקות עם המצביע הממוצע״; ״הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום״.
שני ההיגדים המיוחסים לראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, מבטאים אולי יותר מכל את הקושי העצום בו נתונה הדמוקרטיה – כצורת משטר, כתפיסת עולם. מצד אחד, החירות הניתנת לכל אדם להביע את דעותיו באופן חופשי. מצד שני, הסכנה הגדולה לכוחו של ההמון, שלא תמיד חכם, ולא חושב באופן "נכון" ו"ראוי" ובעצם אסור להפקיד בידיו את יכולת הסמכות להכריע הכרעות פוליטיות – כמו בחירות ומשאלי עם.
נשאלת כמובן השאלה: אז מה נכון? מהו הראוי? ובכלל – האם הראוי הוא בהכרח גם הנכון?
תחום מדע המדינה נוגע בעיקרו במערכת היחסים המאתגרת (והבעייתית?) שבין הסדר והארגון, לחירותו של היחיד לחשוב ולפעול כאוות רצונו. האם אפשר לפתור את הבעיה הזו? שאלות נוספות בהן נעסוק במסגרת הלימודים נובעות משאלת המתח שבין הארגון לחירות הן: מהי צורת המשטר הטובה ביותר? מדינה שעומד בראשה פוליטיקאי? ואולי פילוסוף? שופט בית משפט? מלך? ואולי אלוהים?
במהלך שלושת שנות הלימוד נעסוק בשאלות הללו, ונעמיק בהן באמצעות עיון בכתבי הגות, בספרים ובסרטים. מסתבר, כך מגיעים התלמידים למסקנה, שהחיים הרבה יותר מורכבים ומעניינים ממה שנראה לנו…
מרכז המגמה הוא ד״ר דודי פויכטנגר
קורס כלכלה
במסגרת מגמת מדעי המדינה נלמד גם קורס בכלכלה בהיקף של שתי יחידות לימוד. הקורס עוסק במקביל בשני מישורים. הראשון הוא הניסיון הפיננסי האישי של התלמיד, של משפחתו ושל סביבתו. השני, מתייחס לדיונים אודות תפיסות עולם חברתיות-כלכליות וסוגיות שונות ומגוונות של מדיניות ציבורית. כך אנו עוסקים בשאלות שמתחילות בסוגיות כגון: האם לחסוך כסף למסע לפולין או שאני מעדיף לטוס עם חברים לקפריסין? אני חייב נעלי נייק? מדוע? ומשם ממשיכים לדיונים בנוגע למקומו של הסוציאליזם מול הליברליזם. מה המשמעות האמתית של מדינת הרווחה, כיצד מתמודדים עם עוני ואי-שוויון, האם להפריט או להלאים שירותים ממשלתיים וכמובן – עיונים בתפיסות הכלכליות שרווחו בתקופת התורה.
רכז הקורס: מר שראל קדוש
