בבחירות האחרונות הגיעה הציונות הדתית לשיא העוצמה הפוליטית שלה מאז קום המדינה, וניכר גם עד כמה השתנתה מאז שנציגיה היו חברי מפלגת המפד"ל המתונה, שראתה את עצמה כשותפה טבעית של מפלגת העבודה.
בתוכנית "סוכן תרבות" ששודרה ביום שישי האחרון (6.1.23) קובי מידן ניסה לברר עם שני עמיתי מחקר במכון הרטמן – יאיר שלג וד"ר תומר פרסיקו – ועם העיתונאי עמנואל שילה, כיצד יושפע הצביון התרבותי של ישראל מהעוצמה שהשיגו המפלגות המייצגות את המגזר הדתי לאומי.
בשיחה הצביעו פרסיקו ושלג על הפער שקיים בין רוב המגזר הציוני דתי לבין נציגיו הפוליטיים. פרסיקו ציין בהקשר זה את התעקשותו של הרב חיים דרוקמן ז"ל על שימור הפעילות המעורבת בבני עקיבא, ועד כמה הדברים השתנו מאז בתנועה. "הציונות הדתית תמיד היתה גם דרך למודרניזציה של חבריה: הצטרפות לתנועה הציונית, ללאומיות המודרנית", אמר. "החרדים-לאומיים נמצאים במקום אחר, הם ניצבים אל מול המודרנה ופוסלים או דוחים את ערכיו."
לעומתם, עמנואל שילה ביקש להזכיר שה'התחרד"לות' לא נוצרה בחלל ריק, והיא תגובת נגד לאגף ליברלי בתנועה הדתית הציונית ש"מכשיר דברים שהציונות הדתית הקלאסית לא היתה חולמת להכשיר, כמו למשל לגיטמציה ללהט"ב, ולמשפחות חד מיניות".
בשיחה ציין שלג כי בקרוב עתיד לצאת לאור גיליון חירום של כתב העת "אופקים" של מכון הרטמן, שיוקדש להשפעות ולשינויים בעקבות הבחירות האחרונות. האם זו אמנם שעת חירום? הייתכן שהשינויים בכנסת יעמידו את הדמוקרטיה הליברלית הישראלית בסכנה?
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
