תמכו בנו
יונה וולך בבית המדרש
המורה עדנה רש ננזפה על ידי אנשי משרד החינוך על כי הביאה את השיר `אתה החברה שלי` של יונה וולך לבית המדרש אותו היא מנחה. יכול להיות שאנשי משרד החינוך שכחו את מהותו של בית המדרש?

המורה עדנה רש ננזפה על ידי אנשי משרד החינוך על כי הביאה את השיר 'אתה החברה שלי' של יונה וולך לבית המדרש אותו היא מנחה.

מהו בית המדרש? בית המדרש אותו מנחה עדנה רוש הוא אחד מיני רבים המהווים זרם של בתי מדרש מודרניים שצמחו ברחבי הארץ בשני העשורים האחרונים. בתי המדרש האלה משלבים את מסורת בתי המדרש מתקופת חז"ל [מן המאה הראשונה לספירה ואילך], עם רגישות לרוח היהודית והישראלית העכשווית. בית המדרש החז"לי וממשיכיו עד ימינו אלה, הם בית היוצר של המשנה והתלמוד ומסורת התורה שבעל המתגלגלת מדור לדור. עליו שר ביאליק: 'אם יש את נפשך לדעת את המעיין ממנו שאבו אחיך… אל בית המדרש סור…'

מהו סודו של בית המדרש העכשווי? נשים וגברים חילונים ודתיים צעירים ומבוגרים יושבים ולומדים את מקורות היהדות. הלימוד הוא לימוד אקטיבי, כל בני החבורה משתתפים במלאכת הפענוח. כל קול יכול להישמע, כל קול זוכה לתגובות של ביקורת או של סיוע. כלל העבודה היסודי –  אין קול שאסור לו להישמע, ואין קול החסין בפני הביקורת.

מה היה סודו של בית המדרש הקדום? בית המדרש סימן מהפכה רדיקלית בעולמה של היהדות. מעולם בו הנביאים מביאים את דבר האל, אל עולם בו 'לא בשמים היא' ואנשים בשר ודם מתווכחים ביניהם מהי האמת. האמת הבית מדרשית שונה מהאמת הפילוסופית. צורת היסוד שלה היא המחלוקת, כל דעה מתעמתת עם דעה ההפוכה לה. 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים', היא סיסמת היסוד האבסורדית של בית המדרש. בבית המדרש נערכים קרבות קשים, המכונים בשפתו שלו 'מלחמתה של תורה'. כשרוצה רבן גמליאל להתעמת עם רבי יהושע על הלכה אחת, הוא אומר לו: 'המתן עד שיכנסו  בעלי תריסין'. תריסין הם המגינים, יושבי בית המדרש דומים לאבירים אנשי מלחמה. במלחמת הדעות הזאת, הכל מותר – לומר.

לעיתים מוציאים מישהו מבית המדרש. את אלישע בן אבויה הרחיקו והפכו אותו ל'אחר'. אבל סיפורו נמצא בתלמוד ובכך – בתוך בית המדרש. רבן גמליאל ניסה לבטל בדרך כוחנית את דעתו של רבי יהושע. סופו היה שהעם הדיח אותו. כל הסיפור נמצא בתלמוד וכך יושבי בית המדרש יכולים לדון במשתיקים ובמושתקים – כלומר – ההשתקה מתפוגגת.

כללו של דבר. על כל דבר יש מחלוקת בבית המדרש, כולל על השאלה מה מותר לומר בבית המדרש ומה אסור. עדנה רוש נקטה בעמדה, הביאה את קולה של יונה וולך לבית המדרש. אפשר לחלוק עליה, לטעון כי הקול לא מתאים לבני הנעורים. אבל זאת מחלוקת שצריכה להתנהל בבית המדרש. יהיו שיאמרו –  בכך אתה שולל את עמדתם של הטוענים כי אסור לקולה של יונה וולך להישמע בבית המדרש. אכן, זאת מורשתו של בית המדרש ההיסטורי, וכך הוא גם בגלגולו המודרני: אתה יכול לחלוק עלי, אתה יכול לטעון שצריך להשתיק אותי, אך אינך יכול לא לשמוע את קולי. מורשת גדולה עומדת מאחורי גבה של עדנה, היא כוללת גם את המסכימים עם הכרעתה וגם את השוללים אותה. ראוי כי אנשי משרד החינוך לא יפעילו סמכות כוחנית להשתיק את קול המורה, אלא יעזו להיכנס אל בית המדרש ולהציג בו את עמדתם.

המורה עדנה משתתפת ב מכון שלום הרטמן בקורס מנחי בית מדרש שבתכנית בארי. מרכז הקורס הוא דר' משה מאיר.

פורסם לראשונה בידיעות אחרונות

השארת תגובה