תמכו בנו
לחטיבה העליונה
יחיד וחברה
יחידת לימוד בתורה שבעל-פה

הספר יחיד וחברה מיועד לתלמיד החטיבה העליונה בבתי הספר הממלכתיים.

יחיד וחברה

כתיבה ועיבוד דידקטי:
תמר ביאלה
יוחאי עדן
איציק רבי

הוצאה לאור:
תוכנית בארי, מכון שלום הרטמן

שנת הוצאה:
תש"ע, 2010

 

 

הספר קיבל את אישור משרד החינוך.

לרכישה:
לוני כהן הוצאה-לאור, טלפון: 03-9518418, [email protected]

לפרטים ומידע:
יוחאי עדן, ‎050-6593161‏, [email protected]


על הספר

עם שובו לארץ ישראל ועם הקמתה של המדינה היהודית, קיבל עליו העם היהודי לעצב מחדש את חייו המשותפים. משמעותה של המדינה היהודית בישראל היא המרת החיים בגולה בעצמאות מדינית וקבלת אחריות מלאה על דמותו של המרחב הציבורי. עם זאת, בלבו של החזון הציוני להעלות מיליוני יהודים מכל קצווי תבל לישראל עמדה גם ההחלטה לבנות קהילה משותפת שיחיו בה יחד יהודים בני עדות
שונות ובעלי השקפות ואמונות מגוונות. ההכרזה על מדינה משלנו היא הצהרה על רצוננו לחיות יחד למרות ההבדלים בינינו.

בכל הנוגע לחיינו המשותפים הרעיון להקים מדינה יהודית מחייב אותנו לנקוט עמדה שתעודד שמירה על זכויות הפרט מחד גיסא, ותתמודד עם הרצון שלנו לחיות יחד זה לצד זה, מאידך גיסא. על כל אחד ואחד מאתנו להבין שהאחרים סביבו לא רק נושאים עמו באחריות לקיום החברה, אלא הם גם בעלי זכויות ושאיפות משלהם. לא די בנכונותנו להגן על קיומה הפיזי של המדינה ולשמור עליה; עלינו גם להקשיב לזולת ולהגן על עמדותיו, צרכיו וזכויותיו.

מטרתה של יחידת לימוד זו, נוסף על הכרת המקורות ודרכי החשיבה של התלמוד היא לבחון כיצד מאפשרים לנו ערכי היהדות וחוקיה להבין את עצמנו טוב יותר כיחידים וכחלק מהחברה שאנו חיים בתוכה. חמשת הפרקים שמהם מורכבת התכנית דנים בקשת רחבה של נושאים וסוגיות
שבין היחיד ולחברה: הפרק הראשון עוסק בערכו של היחיד ובמתח שבין העצמתו של הפרט לבין מחויבותו כלפי החברה. הפרק השני והפרק השלישי מתמודדים עם סוגיית היחס אל הזולת והמחויבות לחייו. הפרק הרביעי דן בהשבת אבדה וביחס לממון הזולת והפרק החמישי והאחרון, עוסק בתרבות המחלוקת.

תוכנית זו אינה מתיימרת להקיף את מכלול הדיונים בנושא היחיד והחברה. אנו מקווים שלימוד המקורות שבספר, יפתח פתח להרחבה ולהעמקה נוספים. מעבר לרצוננו להעשיר את הדיון הציבורי בתחומים אלו ולעורר דיאלוג בין המסורת היהודית לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל המודרנית, אנו גם מקווים לשרטט מתווה להוראת המסורת היהודית בבתי הספר שלנו. מתווה זה אינו תופס את המסורת היהודית רק כמערכת של חוקים והלכות או אוסף של ספרים עתיקים. אנו מאמינים שהמסורת היא מאגר ערכים נגיש להעשרת דיונים מוסריים, רוחניים ופוליטיים בני ימינו. לפיכך מטרת הלימוד איננה לכפות על הלומדים מסקנות מסוימות או להכתיב להם את תוצאות הדיון אלא להבטיח את קיומו בפועל של דיאלוג בין הלומדים לבין עולמם של החכמים שעיצבו את תורת ישראל בסוף ימי הבית השני ובמאות שלאחר חורבנו.