שבע שנים במאבק לבחינת נשים לרבנות: האם כעת יבואו השנים הטובות?

כחצי שנה התחמקה הרבנות מפסיקת בג"ץ ומנעה בחינות לרבנות לנשים, גם במחיר מניעת בחינות מהגברים - אבל כעת הרישום נפתח. אחת העותרות שהובילה את המאבק מברכת "שהחיינו", אך גם עוקבת בחשש
שרה סגל-כץ, עמיתה במחזור ה׳ של בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים ומנהלת-שותפה במיזם ״ברית אמונים״ המיועד לשמור על מוגנוּת רגשית ומינית במרחבים קהילתיים-אמוניים בשדה היהדות הישראלית. מורת הלכה – משיבה בהלכה לקהל הרחב, מדריכת כלות וזוגות, בלנית. היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה המלווה אותו. מייסדת-שותפה ומנהלת של מיזם ברית אמונים, במסגרת בית המדרש לרבנות ישראלית. מוסמכת תוכנית ההלכה לנשים של בית מורשה, נבחנה ועברה בהצלחה בחינות הלכתיות שונות.

אחרי חודשים של שתיקה והתחמקות, מאז הניצחון שלנו בבג״ץ בחינות הרבנות, הגיעה הבשורה: הרבנות הראשית הודיעה כי ההרשמה לבחינות ההלכתיות שיתקיימו בחודש אייר נפתחה, גם לנשים!

רשימת הנושאים הפתוחים להרשמה היא ממש הרשימה שאליה כוונה העתירה שלנו: בין הנושאים מופיע גם "נידה" – בדיוק הנושא שבגללו סורבנו בפברואר 2018, בטענה ש"רק גבר יכול להיבחן על הלכות נידה". התשובה האבסורדית הזו היא שהביאה להגשת העתירה כשנה לאחר מכן, על מנת שכל נושאי הבחינות ההלכתיות יהיו פתוחים גם לנשים.

הרבנות הראשית היא חלק מהממסד הממלכתי ולפיכך אמורה לפעול ללא אפליה מגדרית – והנה נראה שהודות לבג"ץ, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, זה אכן קורה גם בבחינות הסמיכה לרבנות. אחרי כשבע שנים מהגשת העתירה, וכחצי שנה של חסמים מתחכמים שצצו לאחר הפסיקה, משהו זז.

לעקוב מקרוב

מי שעקבו אחרי ההתנהלות של הרבנות בעתירה הזו, ובבג״צים שונים הנוגעים לתקינות פעולותיה, יודעות ויודעים שצריך לקרוא את האותיות הקטנות. בהודעה שיצאה מטעם הרבנות יש כמה משפטים שדורשים קריאה מדוקדקת ותשומת לב למה שנמצא שבין השורות.

בהודעה על פתיחת ההרשמה מחדש ננקטה לשון רבים, וככזה הוא לשון זכר. ברם, כך היא השפה העברית ואפשר לשער שהדברים אמורים אכן לגברים ולנשים גם יחד. עם זאת, ההודעה מתייחסת לגברים הכרוכים אחר התורה ולא מתייחסת ללמדנות של נשים. וכך נכתב: "כיום נבחנים מדי שנה ברבנות הראשית כ-13,000 אברכים" – אברכים ולא אברכיות.

מעבר לכך, הרבנות הודיעה כי "הוקמה ועדה מקצועית ייעודית שתבחן את הקריטריונים למבחנים ותוביל רפורמה מקיפה בתחום הבחינות, אשר צפויה להתפרסם בהמשך השנה". רפורמה במוסד אורתודוקסי? בדיוק עכשיו כשנשים עומדות להיכנס לראשונה? אפשר להניח שהדברים קשורים אלה באלה.

בנוסף, וזה מדאיג יותר, הרבנים הראשיים כותבים בהודעה "נעשה כל שביכולתנו לעמוד על המשמר בתוקף, שאך ורק מי שראוי על פי ההלכה לשאת תעודה בחתימת הרבנות הראשית יזכה לכך, ומי שאינו ראוי לא יקבל תעודה כזאת". הניסוח הזה נשמע כמו הכנת קרקע ליצירת חסם חדש עבור נשים. הם עשויים לאפשר לנשים להיבחן, כפי שפסק בג״ץ, אבל לסרב לתת להן תעודה בטענה שהן "לא ראויות על פי ההלכה", אף על פי שבכתב העתירה הארוך שלנו גם סוגיה זו מוכחת שאין בכך כל פגם הלכתי וכי דווקא כרבניות אורתודוקסיות יש לתת לנו את הזכות להיבחן כמו האחים שלנו, השכנים והקולגות.

ראש הרכב השופטים, השופט (הדתי) נעם סולברג נדרש לסוגיה אף הוא והוכיח באמצעות מובאות מעולם ההלכה כי האפליה היא מקרה דומה לבנות צלפחד, וכי העיוורון צריך להיתקן. אז אם כוונת הרבנות למסד חסמים חדשים, הרי שמדובר בעקיפה של רוח פסק הדין תוך שמירה על מראית עין של ציות. או אז מערכת המשפט תידרש לאכיפת פסיקתה ומניעת ביזויה.

השער כבר נפתח

מאחורי פסק הדין עומד לא רק הישג מגזרי, אלא עיקרון יסוד: במדינה דמוקרטית, כישורים וידע אינם תלויים במגדר. זה לא חסד שמעניקים לנו, אלא זכות שהייתה צריכה להיות שלנו מזמן.

כשהוגשה העתירה, כותרת בידיעות אחרונות הכריזה: ״רבניות נגד הרבנות״. אבל האם זה מדויק? שש נשים הגישו את העתירה, חמש מאיתנו ילידות הארץ. צמחנו בחינוך הממלכתי-דתי. התגייסנו לצבא. למדנו באקדמיה. רק אחר כך פנינו ללימודי הלכה גבוהים. כשהתגייסנו, זה לא היה ״נגד״ – זה היה ״בעד״ אחריות אזרחית. מה שנראה לפני דור כתופעה חלוצית כבר הוטמע לגמרי בקהילות ובבתי ספר רבים.

בשנים שבהן התנהלה העתירה, שדה הלמדנות של נשים דתיות המשיך לצמוח. יותר נשים הצטרפו לתוכניות הלכה, יותר קהילות נפתחו להובלה נשית. אנחנו כבר משמשות כפוסקות – עשרות שאלות הלכתיות מגיעות אלינו בכל שבוע, מנשים ומגברים כאחד. המציאות בשטח קיימת. מה שחסר הוא ההכרה הרשמית והתפוגגות החסמים המקצועיים וההשתכרותיים בגין כך.

פתיחת השערים חשובה לא רק עבורנו. היא תאפשר לנשים צעירות לשקול לימודי הלכה כאופציה ממשית מיד לאחר השירות הצבאי או הלאומי, כפי שגברים רבים בוגרי ישיבות עושים. הסרת החסם תעודד את המשך התרחבות מהפכת לימוד התורה הנשי ותיטיב עם עולם ההלכה כולו. שהרי, כשיותר קולות שותפים בבית המדרש, התורה מתעשרת ומדברת בלשון בני אדם ובנות חוה.

שהחיינו

אני רוצה להאמין שההודעה על פתיחת ההרשמה מבשרת על פרק חדש. אני נרשמת למבחנים, ומקווה שנשים נוספות מישראל והתפוצות יעשו כן גם. מתוך אמונה שדרכי התורה דרכי נועם, אני מבקשת להאמין שנוכל לצעוד יחד עם הכרה רשמית בידיעות של נשים וגברים, מתוך העמל בתורה ומחויבות להיות כתובת לציבור הרחב.

דבריה של השופטת ברק־ארז בפסק הדין מבטאים את רעיון השוויון היטב: "מנקודת מבטי הדברים מקבלים חיזוק נוסף דווקא משום שבענייננו מדובר באפשרות להיבחן ולהתחרות, שכם בשכם, עם הנבחנים האחרים. אדרבה, 'ישחקו בפנינו' הנערים וגם הנערות, וניווכח ביחס לכל אחד ואחת מהן ידיעותיו בעולם התורה וההלכה. בשפה האנגלית מוכר הביטוי: May the best man win. ברוח הימים הללו עודכן נוסחו: May the best person win".

למרות החשש מצעדים שהרבנות אולי תנקוט, יש להודות על ההישג ולשמוח בו. שערי ההרשמה נפתחו ואי אפשר יהיה הפעם להשיב פנינו ריקם שוב במילים כגון "רק גבר יכול להיבחן בהלכות נידה". נתפלל שהבחינות תיערכנה ללא כל משוא פנים, וההגינות תאפשר כי כל בעלות ובעלי הידע בהלכה, יקבלו את התעודות והקרדיטציה על הישגיהם. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

  • ביום ראשון 15.2.2026, כחלק מאירועי שבוע הרבנות הישראלית, יתקיים מפגש מקוון ב-20:30 (באנגלית) על העתירה ומשמעותה לפמיניזם הדתי בישראל. לפרטים ולהרשמה
הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics