סביבתו הטבעית של ים המלח מיוחדת במינה. המינרלים הטמונים במי הים, מיקומו הנמוך והאקלים המיוחד השורר בו, מאפשרים לבני האדם להנות משפע של משאבים המסייעים לבריאותם ולפיתוח החקלאות והתעשייה. לאורך עשרות שנים נהנים דורות רבים מניצול סגולותיו הייחודיות של הים הנמוך בעולם.
אך מה קרה לים המלח לאורך השנים בשל הניצול הממושך של אוצרותיו? אילו תופעות עלולות להתרחש בסביבה הטבעית כאשר לא קיימים איזונים בין הגורמים המפתחים את משאבי הטבע? כיצד ראוי לקיים פיתוח סביבתי?
ט"ו בשבט הקרב ובא, שבשנים האחרונות הפך למועד שבו מציינים את נושא הקיימות והשמירה על הטבע, מזמין אותנו לבחון את סביבתנו הטבעית, לשאול איזו מערכת יחסים קיימת בינינו לבין הטבע, ומהי האחריות שלנו כאן ועכשיו וכלפי הדורות הבאים.
קראו את מילות השיר מי הרג את ים המוות שכתב יעקב רוטבליט, וראו את הקליפ של "החצר האחורית":
בסיפור הבריאה המופיע בפרק ב' בבראשית, מתוארת בריאת האדם כך:
וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן-בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר… וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
על האדם מוטלות שתי משימות: עבודת האדמה הכוללת את פיתוחה, ושימור הסביבה.
מה קורה כשבני האדם מנצלים את משאבי הטבע יתר על המידה? מי שומר על איזון בין פיתוח משאבי הטבע לבין שימורם? האם לנו, לאזרחים הפשוטים יש מה לעשות?
צפו בכתבה של תאגיד השידור הישראלי (כאן 11) – שיא שלילי נוסף לים המלח
ים המלח נחשב לפנינת טבע, גם בשל המינרלים החיוניים הקיימים במימיו וגם בשל סגולותיו הטבעיות המסייעות לבריאות האדם.
אבנר ומשפחתו מתגוררים במושב נאות הכיכר. אימו מועסקת במפעלי ים המלח למעלה מ 20 שנה כמהנדסת מכונות. תנאי עבודתה טובים ויש לה ביטחון תעסוקתי. אבנר יודע כי אימו גאה ומעריכה את מקום עבודתה, גם בשל האווירה המשפחתית והערבות ההדדית הקיימת בין עובדי המפעל וגם בשל תרומתם הגדולה של המפעלים למדינה: מקומות עבודה ל-30,000 משפחות, יצוא אדיר המגיע לקופת המדינה ותוצרים המסייעים לפתח את החקלאות והתעשייה.
יחד עם זאת אבנר הוא פעיל בחברה להגנת הטבע ומדריך קבוצת ילדים ביישובו. כחובב טבע נלהב נוהג אבנר לטייל עם חניכיו באזור. הוא יודע כי פעילות המפעל נחשבת הרסנית עבור סביבת הטבע של ים המלח. כפעיל טבע קרא אבנר כתבות רבות המתארות את מצבו המדרדר של הים שהוא כה אוהב. הוא מבין כי אם פעילות המפעל תמשך באותו היקף, ים המלח יעלם במהלך השנים הבאות. כבר כיום אינו מסוגל לטייל באיזורים רבים בשל מאות הבולענים הנפערים בתוואי הנוף.
בקרוב עומד להתקיים דיון חשוב בוועדה לתשתיות לאומית, שתצטרך להחליט האם להאריך את האישור שניתן למפעלים להמשיך להפיק את המינרלים מהים, או לא לחדשו ולסגור את המפעלים. אבנר מתבקש לבטא את דעתו במסגרת דיון בשכבתו על אתגרי הפיתוח הסביבתי.
תארו את הדילמה הניצבת בפניו:
המדרש הבא מתאר את חששו של אלוהים מיכולת הניצול והקלקול של אוצרות הטבע שברא:
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון,נטלו [לקחו] והחזירו [והראה לו] את כל אילני גן עדןואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הןוכל מה שבראתי בשבילך בראתי,תן דעתך [שים לב] שלא תקלקל ותחריב את עולמי,שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.
הכתבה על נזקי הסביבה בים המלח מתארת מצב בו כל המעורבים בעניין מתנערים מאחריות. מפעלי ים המלח, תעשיית התיירות הרבה, משרדי הממשלה לדורותיהם, אינם מוכנים לקחת אחריות ולתקן את הנזקים שנגרמו ואף אינם מצליחים לגבש פתרון מוסכם על דעת כל השותפים. בינתיים נותר ים המלח, בשממונו ,מממשיך להתאדות ולהתייבש בקצב מוגבר ו"נוקם" בבני האדם ע"י יצירת בולענים.
כיצד ניתן להמשיך ולפתח את הסביבה ולפגוע כמה שפחות במערכות הטבעיות? גישה של פיתוח בר קיימא, מבקשת לווסת את ניצול המשאבים בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את מה שנוצל. (למשל, שאיבה מבוקרת של מי תהום, המתחדשים באטיות; חיפוש אחר מקורות מים חלופיים, כגון התפלת מי ים; ניצול משאבים על ידי דיג, ציד או רעייה, במידה המאפשרת את התחדשות בעלי החיים והצמחים).
פיתוח בר קיימא מתבסס על ההבנה כי בני הדור הנוכחי – כלומר אנחנו – נושאים באחריות לסביבת החיים שלנו ושל הדורות הבאים. אחריות זו מתבטאת הן בנושאים כלל עולמיים והן בנושאים מקומיים יותר.
אַחֲרָיּות / אגי משעול
בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית
פּוֹרֵחַ הַיּוֹם
(לְיוֹם)
הַקַּקטוּס הַזֶּה שֶׁשְּׁמוֹ
לא יָדוּעַ לִי
ואִם אֲנִי לא אֶרְאֶה אוֹתוֹ
מִי יִרְאֶה?
(חי צומח, 2011)
