מערכת היחסים בין ישראל ויהדות העולם – או ליתר דיוק – מערכת היחסים המידרדרת, נמצאת היום בראש מעיניהם של מוסדות ומנהיגים יהודיים וישראליים. מה ניתן לעשות בכדי להילחם בתחושת הניכור והנתק ממדינת ישראל הגוברת ומתעצמת בקרב יהודי העולם?

במשך השנים, ישראל דרשה מיהודי העולם נאמנות עיוורת, תמיכה בלתי מסויגת ושתיקה בכל הקשור לנושאי חוץ ובטחון. רק למי שילדיהם בסכנה הזכות להבעת דעה – טענה ישראל. יש הרבה מן הצדק בדרישה זו, אך הגיע הזמן שנכיר בכך שאחת הסיבות לנתק ממדינת מישראל היא שיהודי העולם חשים לא בנוח עם חלק ממדיניותה לא רק בנושאי דת ומדינה אלא גם חוץ ובטחון. מדיניות הקשה להצדקה או כזו המעוררת סימני שאלה מביכה את היהודים וחושפת אותם לביקורת ולעג מצד שכניהם.

כישראלים, אנו שואפים שיהודי העולם יקשרו את זהותם עם מדינתנו. זוהי אחת המשמעויות להיותה ישראל הבית הלאומי של העם היהודי ולא רק הבית הלאומי של העם הישראלי. הגיע הזמן שנכיר באחריות המוטלת עלינו כתוצאה משאיפה זו.

דוגמה להיעדר תחושת אחריות מצד ישראל ניתן למצוא במשא ומתן בין ישראל לארצות הברית בנוגע להארכת הקפאת ההתנחלויות. ישראל הביעה נכונות להמיר הקפאת התנחלויות במטוסי קרב F-35 במחיר מציאה והבטחות בכתב בנושאי בטחון.

מטרת ההבטחות היא כנראה לספק לנתניהו שוחד לשותפיו לקואליציה, במיוחד לאלו שאינם רואים שום ערך במשא ומתן עם הפלסטינים, או בתיאום עמדות בין ישראל ובת-בריתה, ארצות הברית. בהיעדר שיקולים אלו, מוצעים תמריצים חומריים בתקווה שהם יקנו שתיקה. דוגמא זו נכונה במיוחד לגבי מפלגת ש"ס, אליה ישראל מתייחסת באופן קבוע כאל מפלגה שיש וחובה לקנות את קולותיה ע"י אתנן כלכלי או חקיקתי.

עלינו להכיר בעובדה שהשוחד לשותפיו הקואליציוניים לא רק גובה מחיר מהממשל האמריקני, אלא גם מיהודי העולם. כאשר יהודי רואה את ממשלת ישראל מתמקחת עם בת בריתה כסוחר בשוק במקום כשותפה לדרך, הוא חש מבוכה ובושה. ישראל יכולה לעמוד על דעתה בעת הצורך, גם כאשר עמדותיה אינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של הממשל האמריקאי. עם זאת, כאשר המדיניות הישראלית לא מונחית על ידי ערכים וצורכי ביטחון, אלא עומדים למקח וממכר, יהודי ארה"ב חשים לא בנוח עם נאמנותם למדינת ישראל. ישראל הניראת כמגשימה סטראוטיפים אנטישמיים, חושפת את יהודי העולם לביקורת מצד שכניהם המקשרים בין מדיניות ישראלית לעם היהודי התומך בה.

יהודי ארה"ב והעולם, חוו במשך שנים את הצורך להוכיח שנאמנותם העקבית למדינת ישראל לא גורעת מנאמנותם לארצות מולדתם. נאמנות לישראל אף היוותה מקור לגאווה ולזהותם היהודית. כאשר ישראל מקריבה את ההזדהות של יהודי העולם על מזבח אינטרסים קואליציוניים קצרי-טווח, זה ממעיט בערכה של ישראל וגורם לניכור.

על נתניהו להוביל את מדינת ישראל בעזרת עקרונות, יהיו אשר יהיו, ואז יהודי העולם יהיו מסוגלים לכבד את ישראל ולהעמיק את השייכות אליה. על נתניהו לקחת אחריות על יישום פתרון שתי המדינות בה הוא דוגל בפומבי ולהוביל מדיניות המתחייבת מכך גם אם הדבר יסכן את עתידה של הקואליציה. כאשר יעשה זאת, הוא ימצא שישראל תוכל לדאוג פחות בנוגע לפעולות דה-הלגיטימציה כנגד ישראל ויגלה קהילה יהודית העומדת לצידו וקשורה באופן עמוק למדינת ישראל.