בכל מהפכה גדולה מגיע רגע שבו המחיר נראה גבוה מדי.
כשמשה ואהרן יוצאים מפרעה בפעם הראשונה, הדיכוי רק מחריף – והעם מפציר בהם להפסיק. גם משה מבין: ההתנגדות לסטטוס קוו עלולה להחמיר את הסבל לפני שתביא רווחה. והוא מביע את חרדתו בפני הקדוש ברוך הוא.
ובכל זאת, משה מתמיד בשליחותו ומבטיח לעם גאולה משעבוד מצרים והגעה לארץ המובטחת. אבל העם כבר לא מסוגל לשמוע.
“ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה”. זה סימן מובהק של דיקטטורה: לא רק דיכוי, אלא חיסול התקווה שאפשר אחרת.
בעולם שבו אנו חיים, האל לא מתערב בהיסטוריה ומשכנע עריץ באמצעות עשר מכות כואבות. האחריות מוטלת על הקהילה הבינלאומית. מדינות המערב חייבות לעשות כל שביכולתן נגד דיקטטורים אכזריים באמצעות נאט"ו.