@shalomhartmaninst המלחמה אולי נגמרה, אבל במקום הקלה - אנחנו כועסים, רבים ומתווכחים. למה? אילה דקל מסבירה #פרשתתולדות #פרשתהשבוע
♬ סאונד מקורי - מכון הרטמן - מכון הרטמן
המלחמה אולי נגמרה, אבל במקום הקלה הארץ רועשת ורוגשת. הכעס גואה, כל ויכוח קטן מתלהט, והתחושה היא שאיש אינו מוכן לוותר.
כדי להבין את זה, אני רוצה לחזור לפסוק אחד בפרשה. עשיו מגיע עייף מהשדה ומבקש נזיד עדשים. יעקב רוצה בתמורה את הבכורה ואחיו עונה "הנה אנוכי עומד למות ולמה זה לי בכורה?" עשיו עייף, מותש, קורס, הוא לא חושב רחוק, הוא חושב על הצורך העכשווי. על המרק שיחזיר לו כוחות.
אבל אחר כך, כשהמוות מתרחק מעט, פתאום אפשר להסתכל רחוק יותר, ופתאום חוזרות המחלוקות. שוב אפשר לריב. בזמן מלחמת יום כיפור כתבה רות בונדי: "כשייגמרו המלחמות עם הערבים יחלו מלחמות היהודים. ואז נדע כי בא שלום על ישראל".
דווקא בימים שבהם החוץ רגוע יותר, הריבים מתפרצים – אבל דווקא השעות האלה קריטיות לעיצוב ישראל העתידית.
