כולנו זקוקים לחסד – שיעור חינוך לשבועות

חג השבועות, שבו נהוג לקרוא את מגילת רות, הוא הזדמנות מצוינת לדיון ערכי במושג ה"חסד" שבמוקד המגילה. בשיעור זה אנו מציעים פעילות שתאפשר דיון מעמיק במושג זה באמצעות קריאה ביקורתית בסיפור עממי וניתוח השיר "כולנו זקוקים לחסד" מאת נתן זך.

חלק א: מהו חסד?

משמעות המושג "חסד" אינה ברורה ומובנת מאליה, ובפתח השיעור נציע לתלמידים לאמץ את ההגדרה שניסח הרמב"ם בספרו מורה נבוכים:

משמעות הביטוי "חסד" היא הפרזה בעניין כל שהוא. מקובל להשתמש במילה "חסד" בהקשר של הענקה של טובה מרובה יותר מכפי שצריך או מגיע.

ידוע שלמושג "הענקת טובה גדולה" שתי משמעויות: האחת, להיטיב עם מי שאינך חייב לו דבר על פי החוק, והשנייה, להיטיב עם הראוי לכך יותר מהמגיע לו לפי הדין.על פי מורה נבוכים, חלק שלישי פרק נג

(למעבר לנוסח המקורי של הרמב"ם על פי תרגום שורץ לחצו כאן)

כעת נבקש מהתלמידים לשתף את חבריהם לכיתה בדוגמאות של מקרים שבהם נתקלו במעשי חסד התואמים את הגדרת הרמב"ם, בין אם היו בצד שהעניק טובה מרובה, ובין אם היו בצד המקבל.

חלק ב: מדוע לעשות חסד?

לאחר ששמענו כמה דוגמאות למעשי חסד, נמשיך בקריאת סיפור עממי ולאחריו נקיים דיון בכיתה:

נאסר א-דין, מגדולי האימאמים המוסלמים, היה רכוב על חמורו בדרך שהובילה לאחד הכפרים באזור מגוריו. כאשר טיפסו הוא וחבריו במעלה הגבעה, הבחין נאסר בכך שחמורו מתאמץ מאוד בחום הכבד, עד כדי כך שהחל החמור נוטף זיעה. נאסר ירד מיד מגב החמור, ולחש באוזן הבהמה: "אני מצטער שאתה נאלץ לעבוד היום כל כך קשה".

חבריו התפלאו מאוד לראות את האיש המכובד לוחש באוזן החמור, ומיד שאלו אותו לפשר המעשה.

"מה לחשת לחמורך?" שאל אחד מן החברים.
"התנצלתי בפניו על כך שהוא נאלץ לעבוד כל כך קשה", השיב נאסר.

מיד החלו כמה מן החברים לועגים לנאסר. "ומה הועלת בכך?" שאלו אותו בתמיהה, "הרי חמורים אינם מבינים שפת אנוש, הם אינם בני אדם!"

"מה שעשיתי" השיב נאסר "עשיתי בשבילי, ולא בשביל החמור. עשיתי את מה שהיה עושה כל אדם הגון, וכלל לא אכפת לי האם החמור מבין או לא מבין את מה שאמרתי."

לאחר קריאת הסיפור, נדון בכמה שאלות במליאה:

  • מדוע הופתעו השכנים ממעשיו של נאסר?
  • האם תשובתו מתקבלת על הדעת, למיטב הבנתכם את מושג ה"חסד"?
  • נסו לחשוב על מקרים שבהם פעלתם בצורה דומה.

חלק ג: כולנו זקוקים לחסד

להדפסת מילות השיר מאתר שירונט  לחצו כאן.

לכל מעשה חסד שני צדדים – הצד המעניק והצד המקבל – ואפשר היה לחשוב שהזקוק לחסד הוא הצד המקבל, ואילו הצד המעניק יכול היה להמשיך בחייו גם מבלי לעזור לזולתו. אך בשירו "כולנו זקוקים לחסד" נתן זך תיאר תהליך של נתינה ששני הצדדים זקוקים לו ותלויים בו.

לסיכום השיעור נבקש מהתלמידים לקרוא את השיר בעיון (אפשר בזוגות או בקבוצות), ולסמן את המקומות בשיר המתייחסים לאופן שבו מעשה החסד משפיע על הצד המעניק.

לאחר שנאסוף מהתלמידים את התשובות, נציע שאלה לדיון מסכם: למה התכוון המשורר בביטוי "כולנו זקוקים לחסד", והאם אתם מסכימים עמו?