מאות הגיעו בשבוע שעבר (29.1.25) לכנס הרטמן השנתי לישראל יהודית ודמוקרטית לזכרו של הרב פרופ' דוד הרטמן ז"ל. השנה הוקדש הכנס לנושא "מלחמה ושלום".
את הכנס פתח סגן נשיא מכון הרטמן, ד"ר טל בקר, איש משרד החוץ לשעבר, שייצג את ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, היה חבר בכיר בצוותי משא ומתן לשלום, ומילא תפקיד מרכזי במשא ומתן ובניסוח הסכמי אברהם. בדבריו, תחת הכותרת "דרישת שלום", שיתף את מחשבותיו – גם לאור ניסיונו האישי.
"הבקשה להתכנס תחת הכותרת 'מלחמה ושלום' אחרי 15 חודשי מלחמה ואובדן וחרדה – היא דרישה, לאלץ אותנו למרות כל הקושי – לדבר על שלום. אין בכנס הזה תביעה להסכים על הגדרת השלום, לאמץ עמדה פוליטית או תוכנית מדינית, או אפילו להגיע למסקנה ששלום בכלל אפשרי: יש כאן רצון לבחון אם אנו מסוגלים כחברה פשוט לדבר על השלום אפילו כשאיפה."
בקר הביע תקווה שמקריסת הקונספציה הביטחונית של לפני שבעה באוקטובר למדנו "להיות אלרגים לקונספציות" והציע להטיל ספק גם בקונספציה הרואה כל דיבור על שלום כנאיביות נפשעת.
"במלחמת הקוממיות המקורית, על אף הסכנות, בהכרזת העצמאות מוזכרת החתירה לשלום שלוש פעמים. האם גם במלחמת התקומה השנייה, נוכל למצוא את כוחות הנפש לחלום?"
"בתהילים ל"ד נאמר: 'בקש שלום ורדפהו'. לא כתוב 'בקש שלום והשיגהו'. התביעה היא להיות סוג הבן אדם, סוג החברה, שמחויב להגדיל את כמות השלום בעולם. כשם שבענייני ביטחון ברור לנו שלעולם לא נשיג ביטחון מלא, כך כדאי גם להבין את השלום, לא כמושג בינארי, שקיים או לא קיים, אלא כמשהו שאפשר לשאוף להגבירו בעולם."
מניסיונו בצוותי משא ומתן לשלום לאורך השנים, תיאר בקר את ההזדמנות שאנו עומדים בפניו היום: בעבר הטילו מדינות ערב על הפלסטינים את האחריות להיות חלוצים בהכרה במדינה היהודית, אבל כיום, כשהסכמי אברהם עשויים להוביל לנורמליזציה שתתחיל דווקא מול מדינות ערב האחרות, אולי יתאפשר ליהודים ולפלסטינים להשתחרר מתפיסת הסכסוך ביניהם כמשחק סכום אפס, שמחייב השמדה של אחד הצדדים.
"מי שאומר שגורלנו הוא לחיות על חרבנו, אולי שוכח שזאת ההבטחה אשר יצחק נתן לעשו, לא ליעקב. צריך להבחין בין 'על חרבנו נחיה' מצד אחד לבין 'עם חרבנו נחייה' מצד שני."
חלקו השני של הכנס הוקדש ללימוד משותף של משתתפי הכנס, אשר קראו יחד במקורות יהודיים, ישראליים וערביים. המשתתפים הוזמנו להוסיף ולכתוב גם מילים משלהם, שאלות, ונושאים להמשך דיאלוג.
בחלקו האחרון של הכנס שוחחה ליאת רגב עם נשיא מכון הרטמן הרב ד"ר דניאל הרטמן בנושא "חשבון נפש על השלום".
רגב שאלה את הרטמן איך הוא מבין את הרצון של חלקים בציבור שלא להפסיק את המלחמה.
"חלק מזה נובע מרצון להשלים משהו שאיבדנו. מחפשים ודאות של ניצחון מלא, שעד שלא יהיה לנו אותו, החסר של שבעה באוקטובר לעולם לא יוכל להתמלא," אמר הרטמן. "אבל אני לא יכול לדמיין שנשאיר שם את המשפחה שלנו."
הרטמן ביקש להבחין בין המציאות העכשווית, על כל מה שהיא מחייבת מאיתנו, לבין החזון של המדינה היהודית: "האם בשובנו לארץ אחרי אלפיים שנות גלות, התקווה היא לנצח לכבוש עם אחר?"
לדעתו, ניסיון העבר גרם לנו להתייאש מהאופציה של שלום. "אבל אנחנו עם קשה עורף. למה שלא נהיה קשי עורף גם בעניין השלום? אילו העם היהודי היה מתיאש מכשילונות, הוא לא היה חוזר לכאן."
