ונדליזם משגשג כשיש ניכור, אנשים לא הורסים את הבית

משטרה היא תנאי הכרחי כדי לעצור אלימות של המון, אבל זה לעולם לא יספיק. השאלה האמיתית שצריך לשאול אל מול האלימות בהפגנות החרדים הקיצונים היא אם אנחנו יכולים לבנות יחד בית ששייך לכולם
ד"ר חנה פנחסי היא עמיתת מחקר במרכז קוגוד למחשבה יהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן במסגרתו היא מובילה יחד עם גבריאל אבן צור סמינר העוסק ביהודי ארצות האסלם והשאלה הקולוניאלית. בנוסף, חנה ניהלה את תכנית משכילות ומנחה קבוצות חשיבה במרכז ליהדות ומדינה. ב2022 סיימה חנה שבע שנים של ניהול בית הספר להוראת תרבות-ישראל של תוכנית בארי, ושותפות בהנהלת התכנית. פנחסי יזמה והובילה את התוכנית 'חידר משלך' במכון שלום הרטמן שבה למדו נשים בעלות השפעה בחברה

@shalomhartmaninst

מדוע אוהדי פריז סן ז'רמן, או לחילופין המפגינים החרדים, הרשו לעצמם לנהוג בוונדליזם ולשרוף דברים? #מכוןהרטמן #הרטמן #הפגנה #הפגנותחרדים #אלימות

♬ original sound - מכון הרטמן - מכון הרטמן

 

האלימות המשתוללת של אוהדי פריז סן ז'רמן אחרי ניצחונות נובעת, בין היתר, מחוסר הרתעה. אבל זה רק חלק מהעניין. יש סיבה עמוקה יותר.
כדי לעצור אלימות של המון צריך שני דברים. הראשון הוא נוכחות עקבית של משטרה, אבל למשאבי האכיפה תמיד יש גבול. כאן נכנס המעצור החשוב באמת: אנשים לא הורסים את מה שנתפס בעיניהם כ"בית". מחקרים מראים שגם גברים אלימים לא ישברו את הטלוויזיה או הנייד של עצמם. באותו אופן, מפגינים חרדים שזועמים על מעצר עריק ישרפו פחים ברחוב, אבל לא ינפצו את חלונות תלמוד התורה של ילדיהם.
ונדליזם ואלימות משגשגים במקום שבו יש ניכור. אם הרמזור, תחנת האוטובוס או הרכבת הקלה לא נתפסים כחלק מהבית – מותר להחריב אותם.
המשטרה היא תנאי הכרחי, אך היא לעולם לא תספיק. מה שבאמת נחוץ כאן הוא שותפות ותחושת שייכות. השאלה הגדולה כעת היא האם אנחנו והחברה החרדית מסוגלים להחליף את הניכור והפירוק – בבנייה של בית ששייך לכולם.

עוד בנושא
הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics