הפיצול בחסידות גור, החסידות הגדולה בישראל, נראה סופי: רבי שאול אלתר, בן דודו של האדמו"ר הנוכחי מגור, רבי יעקב אלתר, התפלל בשמחת תורה בתפילה נפרדת מהמניין המרכזי של החסידות, ובימים האחרונים הקים ישיבה, ישיבה לצעירים, כמה בתי תפילה בערים שונות בישראל ועוד.

הפיצול המדובר כל-כך נחשב לאירוע פוליטי, והוא סוקר פעמים רבות בכלי התקשורת ובאתרים החרדים מבעד לפרספקטיבה סוציולוגית. אלא שנדמה שיש כאן יותר ממה שרואה העין במבט ראשון: פעמים רבות התבוננות שטחית נוטה לשפוט אירועים כאלו כסובבים סביב כסף ואגו. אך הציבור החרדי הוא ציבור מונע מאידיאולוגיה (בין במודע ובין שלא), והוא אינו פועל ממקום אינטרסנטי בלבד, אלא פעמים רבות דווקא ממניעים ערכיים.

לפני שניגע בוויכוח העקרוני שגרם בעיניי לפיצול בין גור הוותיקה לחסידיו של רבי שאול, דרוש מעט רקע טכני: רבי שאול אלתר, המנהיג הפורש, הוא בן דודו של רבי יעקב אלתר, האדמו"ר הנוכחי. שני האבות שלהם היו אדמו"רים עוקבים – אביו של רבי שאול כיהן ראשון, ומיד לאחריו אחיו הצעיר, אביו של רבי יעקב. עובדה זו יצרה כבר מראשית הדרך מעין מאבק ירושה תת-קרקעי שעל פניו עוסק בענייני ממון, כבוד ויוקרה.

אך נראה שכבר שנים רבות עולה ומתלקחת גם מחלוקת אידיאולוגית משמעותית, שכבר כונתה בעבר "המחלוקת על התורה של גור". בעוד שרבי שאול, שכיהן עד לשנת 2002 כראש ישיבת "שפת אמת" השייכת לגור, סבור כי יש למקד את האנרגיות של החסידות בלימוד תורה במסגרת ישיבתית קלאסית; בן דודו, האדמו"ר הנוכחי, סבור דווקא כי במובן מסוים מדובר בבזבוז זמן ומאמץ. בהמשך לתפיסתו זו הוא סגר בשנת 2002 את ישיבתו של רבי שאול ולמעשה הדיח אותו מראשותה. הוא ציווה על החסידים להמשיך וללמוד, אבל בדרך תובענית פחות, המנווטת את הכוחות ואת משאבי הזמן לאפיקים אחרים.

אך גם בכך לא די, ודומה שניתן לצלול עוד רמה אחת אל מתחת לפני השטח של המחלוקת. שכן נראה כי גם סוגיית הלימוד רק מסתעפת מתוך מחלוקת עמוקה יותר, סביב  הקדושה בחסידות גור. כידוע מן התחקירים העיתונאיים, מספרה של רחלי וינשטיין  וממחקרה של נאוה וסרמן "מימי לא קראתי לאישתי ", בשנים האחרונות הלכה והחמירה חסידות גור את יחסה למיניות – הן בתוך מערכת זוגית והן בתקופת הרווקות. האדמו"ר הנוכחי נחשב בעיני רבים לאחד המחוללים המרכזיים של תופעה זו. בפוסט שפרסם בפייסבוק אחד מהעוזבים של החסידות הוא ציין יותר ממאה תקנות העוסקות בהרחקה מכל דבר שעלול להיות קרוב למיניות או להוביל לפעולה שמזכירה אוננות או יחסים גופניים. ה"סמל המסחרי" של גור בשנים האחרונות הוא המלחמה במיניות והעיסוק במושג ה"קדושה" באופן כמעט אובססיבי, זאת במטרה לעצב חברה החפה מכל רמז למיניות או ליחסים בין המגדרים.

רבי שאול, המנהיג הפורש, מוכר בציבור החרדי דווקא כמתון בנושאים אלה, וכמי שעסוק פחות בחדר המיטות (זאת בדומה לאביו, האדמו"ר הקודם). מספר פעמים נשמעו חסידיו של רבי שאול אומרים שבחסידות החדשה עניין ה"קדושה" לא יתפוס מקום נכבד כל כך כמו אצל האדמו"ר הנוכחי.

ברצוני לטעון כי שני העניינים קשורים זה בזה. אני סבור העיסוק הרב של האדמו"ר הנוכחי בקדושה החליף במידה מסוימת את העיסוק בתורה כפי שהנהיג ומנהיג רבי שאול. לאחר שביוזמת האדמו"ר הצטמצם מקומו של הלימוד, שהיווה סממן חשוב של חסידות גור, היא נזקקה למעין "דגל" חדש שלאורו תלך תחת הנהגתו של האדמו"ר רבי יעקב ושיבחין אותה, כחסידות הגדולה בישראל, משאר החסידויות. או-אז הופיעה הקדושה.

כבר בדורות הראשונים של החסידות אפיינו קבוצות החסידים את חצרותיהם השונות על פי הדגש שהטביע כל אדמו"ר באופן הנהגתו את החסידות. אם חסידי גור שלפני 250 שנה היו נשאלים מה מאפיין את החסידות שלהם אל מול חסידויות אחרות, יש להניח שחלקם הגדול היו עונים שהלימוד. פירושי התלמוד של ה"שפת אמת", האדמו"ר המייסד של חסידות גור, נחשבים כחיבורים מעמיקים במיוחד, והם נלמדים עד היום. לאחר שהאדמו"ר הנוכחי בחר שלא להמשיך בדרך הלימוד, הבחירה בערך הקדושה, שהופיע בגור כבר לפני 50 שנה וכבר אז זכה לעיסוק משמעותי, הפכה לכמעט מתבקשת. אגב, את הלימוד החליף רבי יעקב בערך נוסף, לצד הקדושה: ההתבטלות לאדמו"ר. במובן עמוק, התבטלות זו מחליפה את ההיגיון התורני שמוליד הלימוד. לעומת זאת, רבי שאול, המנהיג הפורש, הוא אדמו"ר כמעט עממי, אשר מדבר עם תלמידיו בגובה העיניים, רוקד עמם, ועוד.

מעט לפני שהתרחש הפיצול הרשמי, הודלפו הקלטות של רבי שאול מדבר על הנהגתו של רבי יעקב. באחד הרגעים הוא מכנה את התנהלותו של האדמו"ר המכהן כ"עקירת גופי התורה", ומצהיר שהוא לא היה רוצה לחנך את ילדיו בחסידות שכזו או להמשיך לקחת בה חלק. נראה שבדבריו הוא מתייחס לסגירת הישיבה ולסוגיית לימוד התורה. בעיניו, ביטול לימודי העיון אינו רק צעד טכני אלא שינוי דרמטי במסורת החסידית של גור. זוהי העדפה של ערך "חדש" על פני ערך ותיק שמעבר למקומו המרכזי בבסיס האמונה הדתית.

יש להניח כי הפיצול בראשותו של רבי שאול לא ישפיע על חסידות גור באופן משמעותי ולא ישנה את מעמדה האיתן בישראל. למרות זאת, השאלה העקרונית שאותה מציב רבי שאול בבחירתו בערך לימוד התורה לעומת האדמו"ר הנוכחי המבכר את העיסוק בקדושה ובשמרנות מינית קיצונית –  היא שאלה חשובה מאין כמותה. האם "נורות אדומות" ידלקו בחצרו של רבי יעקב והיחס לקדושה בגור הגדולה ישתנה? ימים יגידו.

‍