ד"ר חנה פנחסי דיברה בתכנית "בחצי היום" על המלכה שקראה לסולידריות אף שהיתה כלואה הרחק מבני עמה, ועל המתח שיתקיים בפורים הזה, בין כניעה לצער והימנעות משמחה לבין נהנתנות כבגידה במצטערים

יש תעניות שנועדו להתעלות רוחנית או ציון אבל, ויש שמדגימות אסון שעלול לבוא. תענית אסתר תמיד היתה מחווה כמעט תיאטרונית, יצירת מתח לפני סוף טוב וידוע מראש. אבל השנה - אנחנו בעיצומו של הסיפור

מלחמה, היא מלחמה, היא מלחמה, ותענית אסתר יכולה להיות 'מקדש בזמן' להשקפה שבכל מלחמה, גם כזו שבסיומה אנו חוגגים את ניצחוננו בכל לב, יש להתענות ולהתאבל על עצם קיומה ועל מחיריה

משה בפרשת תצוה, ולהבדיל – הקב"ה בכבודו ובעצמו במגילת אסתר, עמדו על סוד הצמצום: הם זזו הצידה כדי לאפשר לאחרים את יכולת הפעולה וההנהגה

שני ראיונות על אופן פעולותיהן של ושתי ואסתר בסיפור המגילה

מה קרה לאסתר אחרי הניצחון? איך שכחנו שהיא נשארה עם אחשוורוש, וחייתה איתו חיי אישות, ולא שבה אל משפחתה? חנה פנחסי על "כאשר אבדתי אבדתי" ותענית אסתר