16 ביולי 2023
הבחירות האחרונות העלו בחברה הדתית והחרדית תפיסות פונדמנטליסטיות המתנגדות לפירוש ההלכה בהתאם לעקרונות תבוניים או מוסריים: זו התפתחות מודרנית, שהמסורת היהודית הזהירה מפני סכנותיה
27 ביוני 2023
בעבר האמנו שאפשר לייצר לאומיות נאורה יותר בעזרת חיבורה למסורת היהודית, אבל היום נדמה שישעיהו ליבוביץ צדק: לא רק שהמסורת לא הצליחה להציל את הלאומיות, אלא שהלאומיות השחיתה את המסורת
10 במרץ 2022
המדרש מספר שבימי אחשוורוש, מרדכי ואסתר קיבלו מחדש את התורה, והפעם לא בכפייה אלא ברצון. האם ניתן ללמוד מזה שבכל דור ודור מותר לחשוב מחדש על ההתייחסות לתורה?
28 ביוני 2021
ההתחדשות היהודית עשויה להיראות כגירסה אשכנזית למסורתיות - אבל האם זה אכן כך? יאיר שלג שוחח עם פרופ' מאיר בוזגלו ועם יפה בניה על ההבדלים שבין היהדות הישראלית לבין המזרחיות
6 במאי 2021
גיור וזהות יהודית – הרהורים על שאלת היחס שבין מסורת לבין מציאות משתנה
6 במאי 2021
דיון עם נשיא מכון הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, על עמדת הרמב"ם בנושא הגיור מנקודת מבט ביקורתית
4 ביוני 2020
פסיקת הלכה היא לא תרגיל יבש במתמטיקה. בפני הפוסק עומדים תמיד המקורות ההלכתיים, עקרונות הפסיקה וכן המקרה הפרטי – והוא מאזן ביניהם. אבל כשמשבר גדול ניצב ברקע, אל השיקולים מתווסף עיקרון "שעת הדחק", והשפעתו גדולה ומשמעותית
12 בדצמ׳ 2019
כדי שהמסורתיות תמשיך ותשפיע לטובה על החברה הישראלית השסועה, דרושים לנו רבנים שירחיבו את האוהל היהודי בחוכמה. כך יוכלו כל השוהים באוהל להרגיש רצויים באותה מידה, מבלי שהוא יהפוך למרחב אוניברסלי מנוכר וזר
5 בדצמ׳ 2019
החברה הישראלית תרוויח אם המסורתיים יהיו קהילה גדולה, המאגדת בתוכה קהילות שונות המשקפות את קיבוץ הגלויות הישראלי. ככל שבתודעה הישראלית תמשיך המזרחיות להחזיק את הבעלות על המסורתיות, התהליך הזה יהיה איטי יותר. מאמר שלישי בסדרה
28 בנוב׳ 2019
התפיסה המסורתית עשויה להפוך למשפיעה ולרלוונטית עבור כל החברה הישראלית, אם נושאיה ומנהיגיה ישכילו להידרש לחמישה אתגרים מרכזיים. חלקו השני של המאמר "הדרך המסורתית
21 בנוב׳ 2019
רבים רואים במסורתיות "זרם רביעי", שונה מחילונים, דתיים לאומיים וחרדים. אבל המסורתיות היא למעשה הצעה להחליף את החלוקה הקשיחה למגזרים במרחב שבו כל הזהויות ניצבות זו לצד זו, ללא הפרדה: מאמר ראשון בסדרה
10 באוק׳ 2019
טקס ההקפות שמלווה את תפילות ה"הושענות" בסוכות מזכיר את הפלת חומות יריחו על ידי יהושע, ולא בכדי. רכיבים רבים בטקס זה מרמזים על הנכחת האל בהיכל התפילה
19 בספט׳ 2019
בספרו החדש "מעשה רב", מנתח פרופ' עדיאל שרמר את האופן שבו מגיע פוסק הלכה להכרעה הלכתית. מסקנתו היא שהדבר המשפיע יותר מכל על ההלכה היא עמדותיו האידיאולוגיות והערכיות של הפוסק לגבי החיים היהודיים. העבודה הטקסטואלית והפרשנית, כך מתברר, נעשית רק בשלב השני
21 במאי 2019
ל"ג בעומר מוכר לנו כיום כמועד ה'הילולא' של ר' שמעון בר יוחאי במירון וכיום בו מציינים במדורות ובמשחקי מלחמה את מרד בר כוכבא. אך למעשה, ראשיתו של החג שונה לחלוטין, חזקי שוהם במסע להבנת השתשלות היווצרותו של ל"ג בעומר.
5 במאי 2019
על כנפי השכינה או תחת כנפי השכינה? לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בוחנת חנה פנחסי את הטקסט המכונן אל מלא רחמים שישמע בכל הטקסים, ומנסה לברר מדוע ישנן שתי גרסאות
17 בינו׳ 2019
עד המאה העשרים היה ט"ו בשבט חג איזוטרי למדי במסורת היהודית, ד"ר חזקי שהם במאמר חדש על כיצד הציונות אימצה לחיקה את החג ויצקה לתוכו תוכן חדש: הנטיעות.
1 בנוב׳ 2018
הרב מישאל ציון מתארח לראשונה בבלוג וכותב על זהות יהודית בכלל ועל זו שבצפון אמריקה בפרט
20 בספט׳ 2018
חג הסוכות מסמל בדרך כלל את עזיבת בית הקבע לטובת ישיבה בדירת ארעי, אך עיון בפסוקי התורה מגלה כי במקורו נחוג סוכות באופן ריכוזי בבית שאין קבוע ממנו – במקדש
8 במרץ 2018
תופעות של הדרת נשים מערערות על ההבחנה בין פנים לחוץ וחושפות ניסיון להפוך את המרחב הציבורי לבית כנסת חרדי. במסגרת המאבק כנגד הדרת נשים, מבקשת תהילה פרידמן לשרטט גבולות חדשים ועדינים – בין קודש לבין חול – אשר יאפשרו צורות התמודדות שונות של נשים דתיות במרחב הציבורי ובבית הכנסת. מחשבות לרגל יום האישה הבינלאומי.