הבחירות האחרונות העלו בחברה הדתית והחרדית תפיסות פונדמנטליסטיות המתנגדות לפירוש ההלכה בהתאם לעקרונות תבוניים או מוסריים: זו התפתחות מודרנית, שהמסורת היהודית הזהירה מפני סכנותיה

בעבר האמנו שאפשר לייצר לאומיות נאורה יותר בעזרת חיבורה למסורת היהודית, אבל היום נדמה שישעיהו ליבוביץ צדק: לא רק שהמסורת לא הצליחה להציל את הלאומיות, אלא שהלאומיות השחיתה את המסורת

המדרש מספר שבימי אחשוורוש, מרדכי ואסתר קיבלו מחדש את התורה, והפעם לא בכפייה אלא ברצון. האם ניתן ללמוד מזה שבכל דור ודור מותר לחשוב מחדש על ההתייחסות לתורה?

ההתחדשות היהודית עשויה להיראות כגירסה אשכנזית למסורתיות - אבל האם זה אכן כך? יאיר שלג שוחח עם פרופ' מאיר בוזגלו ועם יפה בניה על ההבדלים שבין היהדות הישראלית לבין המזרחיות

גיור וזהות יהודית – הרהורים על שאלת היחס שבין מסורת לבין מציאות משתנה

דיון עם נשיא מכון הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, על עמדת הרמב"ם בנושא הגיור מנקודת מבט ביקורתית

פסיקת הלכה היא לא תרגיל יבש במתמטיקה. בפני הפוסק עומדים תמיד המקורות ההלכתיים, עקרונות הפסיקה וכן המקרה הפרטי – והוא מאזן ביניהם. אבל כשמשבר גדול ניצב ברקע, אל השיקולים מתווסף עיקרון "שעת הדחק", והשפעתו גדולה ומשמעותית

כדי שהמסורתיות תמשיך ותשפיע לטובה על החברה הישראלית השסועה, דרושים לנו רבנים שירחיבו את האוהל היהודי בחוכמה. כך יוכלו כל השוהים באוהל להרגיש רצויים באותה מידה, מבלי שהוא יהפוך למרחב אוניברסלי מנוכר וזר

החברה הישראלית תרוויח אם המסורתיים יהיו קהילה גדולה, המאגדת בתוכה קהילות שונות המשקפות את קיבוץ הגלויות הישראלי. ככל שבתודעה הישראלית תמשיך המזרחיות להחזיק את הבעלות על המסורתיות, התהליך הזה יהיה איטי יותר. מאמר שלישי בסדרה

התפיסה המסורתית עשויה להפוך למשפיעה ולרלוונטית עבור כל החברה הישראלית, אם נושאיה ומנהיגיה ישכילו להידרש לחמישה אתגרים מרכזיים. חלקו השני של המאמר "הדרך המסורתית

רבים רואים במסורתיות "זרם רביעי", שונה מחילונים, דתיים לאומיים וחרדים. אבל המסורתיות היא למעשה הצעה להחליף את החלוקה הקשיחה למגזרים במרחב שבו כל הזהויות ניצבות זו לצד זו, ללא הפרדה: מאמר ראשון בסדרה

טקס ההקפות שמלווה את תפילות ה"הושענות" בסוכות מזכיר את הפלת חומות יריחו על ידי יהושע, ולא בכדי. רכיבים רבים בטקס זה מרמזים על הנכחת האל בהיכל התפילה

בספרו החדש "מעשה רב", מנתח פרופ' עדיאל שרמר את האופן שבו מגיע פוסק הלכה להכרעה הלכתית. מסקנתו היא שהדבר המשפיע יותר מכל על ההלכה היא עמדותיו האידיאולוגיות והערכיות של הפוסק לגבי החיים היהודיים. העבודה הטקסטואלית והפרשנית, כך מתברר, נעשית רק בשלב השני

ל"ג בעומר מוכר לנו כיום כמועד ה'הילולא' של ר' שמעון בר יוחאי במירון וכיום בו מציינים במדורות ובמשחקי מלחמה את מרד בר כוכבא. אך למעשה, ראשיתו של החג שונה לחלוטין, חזקי שוהם במסע להבנת השתשלות היווצרותו של ל"ג בעומר.

על כנפי השכינה או תחת כנפי השכינה? לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בוחנת חנה פנחסי את הטקסט המכונן אל מלא רחמים שישמע בכל הטקסים, ומנסה לברר מדוע ישנן שתי גרסאות

עד המאה העשרים היה ט"ו בשבט חג איזוטרי למדי במסורת היהודית, ד"ר חזקי שהם במאמר חדש על כיצד הציונות אימצה לחיקה את החג ויצקה לתוכו תוכן חדש: הנטיעות.

הרב מישאל ציון מתארח לראשונה בבלוג וכותב על זהות יהודית בכלל ועל זו שבצפון אמריקה בפרט

חג הסוכות מסמל בדרך כלל את עזיבת בית הקבע לטובת ישיבה בדירת ארעי, אך עיון בפסוקי התורה מגלה כי במקורו נחוג סוכות באופן ריכוזי בבית שאין קבוע ממנו – במקדש

יאיר כספי, מתארח בבלוג במאמר מיוחד על דור הרצף, הדור שישבור את המחיצות בין חילוניות לדתיות

תופעות של הדרת נשים מערערות על ההבחנה בין פנים לחוץ וחושפות ניסיון להפוך את המרחב הציבורי לבית כנסת חרדי. במסגרת המאבק כנגד הדרת נשים, מבקשת תהילה פרידמן לשרטט גבולות חדשים ועדינים – בין קודש לבין חול – אשר יאפשרו צורות התמודדות שונות של נשים דתיות במרחב הציבורי ובבית הכנסת. מחשבות לרגל יום האישה הבינלאומי.