ליל תפילות לשלום ירושלים במכון הרטמן

מנהיגי הציונות ראו בהר הבית מקום שבו הציונות הופכת לתנועה דתית משיחית. זה לא היה רגש אנטי־דתי שטחי, אלא הבנה שהעיר העתיקה כמרכז דתי מסכנת את הציונות כפי שהם תפשו אותה

כיצד השתנה יום ירושלים במהלך השנים, ומדוע הוא הפך למנת חלקו של מגזר מסוים בלבד? פרק ראשון בפודקאסט החדש של מכון הרטמן, העוסק בסוגיות של יהדות וישראליות העומדות בלב השיח הציבורי

חג הסיגד, שנחגג באתיופיה 50 יום אחרי יום הכיפורים, היה חג של פיוס בין אנשים, שבירת חומות שמפרידות בין אדם לאדם ובין כפר לכפר, והבנה שעם המעט שיש אפשר להיות מאושרים. כמה שאנו זקוקים לכך היום

האם יהושע כבש את ירושלים? או שהיו אלה בני שבט יהודה בימי השופטים? ואולי בכלל היא לא נכבשה עד ימי מלכות דוד? העיר שימשה כמרכז פוליטי ודתי עבור היהודים במשך שנים רבות, אך ממתי - זו כבר שאלה מורכבת במיוחד

עם עבר ועתיד שסוגרים עלינו, לא נותר לנו מרחב לחיות בו אלא ההווה" ליאון וינר דאו במאמר חדש הגורס שאנחנו תקועים בין עבר ועתיד הסוגרים עלינו, הפיתרון לדידו דווקא נמצא בטיפוח מחדש של עולם מיתי יהודי וחג השבועות הוא הזדמנות מצויינת להתחיל

במקום להדחיק את הדתיות המפעמת בקשר לירושלים, מציעה תהלה פרידמן לצייר חזון דתי חדש, של של אהבה משותפת לעיר

השנה חל יום ירושלים למחרת "לילת אל קאדר", אחד הלילות האחרונים בחודש הרמדאן, בו מגיעים מאות אלפי מוסלמים להתפלל בהר הבית. מאיר קראוס סבור שזוהי הזדמנות לחשוב על ירושלים לא במונחים של בעלות וריבונות, אלא כמרכז רוחני המשותף לכל הדתות שבתוכו מתחולל דיאלוג בין דתי.

עם ציון שלושים שנים לפטירתו של הרב פרופ' פינחס פלאי, משרטט אריאל סרי לוי את הקשר בין פלאי לבין רבו ומורו הרוחני אברהם יהושע אשל, שנולד מתוך המתח בין מחקר פילולוגי והיסטורי של מקורות היהדות לבין השאיפה להעניק פשר לרעיונות הגדולים שלה

בין שושן לירושלים, בין ניו-יורק לתל אביב רחל בורבסקי במאמר מיוחד במינו לחג הפורים על מחשבות על יהדות ישראל והתפוצות בעקבות מגילת אסתר

נדמה כי מעולם שוררו גברים את אהבתם לַאישה ירושלים. כיצד השתנתה השירה כאשר נשים החלו כותבות על העיר? במיוחד לרגל יום ירושלים, חנה פנחסי במאמר ביקורתי הבוחן את התמורות בשירה והמשמעויות האידיאולוגיות, רוחניות ופוליטיות כאשר קולן של נשים משוררות נשמע.

ראיית האחר ומציאת הדרך לחיות בצדו

הפתרון האולטימטיבי עבור ירושלים, הסדר מוכן עבור עיר ייחודית ומדהימה זו, המציע הן ביטחון והן כבוד לכל תושביה, ממתין לחוזה החדש שלה. סטוארט שופמן ממתין למנהיג או המנהיגה שיהיו יותר נבונים מהמלך שלמה, ויעלה בידם למצוא דרך לחלוק את אוצר המריבה

המחלוקות על הר הבית שבות ומאיימות להצית אש באזור כולו. שלוש נקודות מבט ישראליות ויהודיות מציעות התבוננות אחרת על קדושת המקום ומשמעות הריבונות עליו. פרופ' ישראל קנוהל מצביע על הגשמתו החלקית של חזון ישעיהו, פרופ' אלחנן ריינר מאיר את הרעיון העומד ביסוד העליה לרגל ופרופ' מנחם פיש מסביר שקדושתו של מקום אינה כרוכה בבעלות עליו