לאלוהים יש המון פנים שמות, אבל במקום לראות בזה תפיסה אלילית - דב אלבוים מזהה בכך חוויה אנושית. בפרק האחרון של "קיצור תולדות האלוהים", הוא התיישב בכיסא המרואיין ושוחח על האל שלו

המונותיאזם היהודי קידש את אלוהים יותר ויותר - עד שהרחיק והפך אותו לאחר האולטימטיבי. מיכה גודמן חושב שזה בדיוק מה שהוליד את החולין

מגילת אסתר זרועה מוטיבים ופסוקים המזכירים סיפורי מקרא אחרים, אבל לעומתם היא לא מזכירה את אלוהים. ד"ר אורית אבנרי חושבת שיש סיבה טובה להסתיר אותו בצורה כל כך גלויה

במלחמת לבנון הראשונה נורו שני פגזים לעבר הטנק של דניאל הרטמן. הראשון פגע באזור הנהג, ודניאל ירד מעמדת המפקד כדי לסייע - ואז פגע שם הפגז השני. גם זה לא גרם לו להתפלל

הם באו מעולם בית המדרש, שהיה כל ילדותם, וברגע מסוים עזבו אותו ובחרו באומנות. מי היה האלוהים של ביאליק? ומי היה האלוהים של ברנר, שנחשב לסופר של ישראל החלוצית והחילונית?

אל מול הרעיון שאלוהים הוא מעין "סופרמן" בשמים שמושך בחוטים, ואל מול התפיסה ההפוכה שאלוהים הוא בעצם הכל, הרב קוק הציע דרך שלישית. פרופ' תמר רוס מסבירה

המהפכה הקומוניסטית רדפה את היהודים ואת הדת, וגרמה לכך שהאמונה באלוהים הפכה לסכנה. איך זה השפיע על התפיסות של היהודים בבריה"מ? ואיך זה נראה אצל מי שעלה לארץ או כבר נולד כאן?

חילונים הם לאו דווקא אתאיסטים. אם כן - כיצד נראה האלוהים שלהם? ואיך נראית קבלת שבת מוזיקלית בנמל תל אביב ההומה? דב אלבוים מארח את ד"ר רני יגר

הרבה תמר אלעד אפלבום הולכת עם בנותיה ברחובות ירושלים, רואה את העיר החיה ותוהה איך אפשר שלא להאמין בנביאים ובנבואה? ואז היא גם מקבלת על עצמה אחריות לקדם חיים שיש בהם מצפן ומצפון

דוד המלך, אבן גבירול, רבי נחמן מברסלב, הלל צייטלין וגם המראיין והמרואיין בעצמם - כולם היו (ועדיין) מבקשי אלוהים. מי הם התרים אחר קרבתו של האל? ומה הם מוצאים, אם בכלל?

המערב הצטיין בעבר בחלוקות דואליסטיות של המציאות - האל הנעלה, אל מול עולם המעשה. היום, בעקבות אימוץ תפיסות מהמזרח, יש חיפוש אחר אל אחר: חיובי, טוב ואוהב

הפמיניזם הדתי הוא אחד המנועים החשובים של התפתחות העולם היהודי, וכמו במקרים רבים אחרים בתרבות - מי שמוביל את זה, הם ספרי השירה. ד"ר חנה פנחסי קוראת את אלוהים בכתבי משוררות

כדי לברוא את העולם, היישות החמקמקה, הבלתי אפשרית להגדרה, או אפילו לדיבור על אודותיה, הייתה צריכה לבחור להיות אלוהים. לעובדה הזו יש משמעות רבה בכל הנוגע לתפיסה של האל בחסידות

שבתאי צבי מוכר כמשיח השקר המשמעותי ביותר בדברי הימים של היהדות, אבל הוא מצדו ראה את עצמו כהרבה יותר מאשר רק משיח

במשנה ובתלמוד מופיעה השכינה כשם נרדף לנוכחות אלוהית, אבל בקבלה היא הופכת לדמות נשית, מעין אלוהימה, יישות נפרדת ולא פחות חשובה מהדמות הזכרית

על פי הזוהר, האל הוא חיבור של המון אלמנטים לכדי דבר אחד דינאמי, כשבכל פעם פן מסוים שלו דומיננטי יותר - כולל הצדדים הזכריים והנקביים שלו

האם אלוהים הוא אחד? האם הוא משתנה? יש לו רגשות? אולי הוא בכלל שכל אינסופי? שאלות אלה ואחרות הטרידו את הפילוסופים של ימי הביניים. ומה התשובה לכל שאלה? ספוילר: יש יותר מאחת

חכמי הקבלה הביאו לתוך העולם הדתי רעיונות מהפכניים: לא רק שהאדם מסוגל להתחבר עם האלוהות, אלא גם מצליח להשפיע עליה. זה מסוכן, אבל גם יכול להוביל למקומות ייחודיים

יחד עם התורה שבכתב הגיעה התורה שבעל-פה, שבה אלוהים פחות נוכח. מכאן והלאה מי שמחליט הם החכמים, שפועלים במערכת סגורה משלהם. אלא שלבסוף, גם לשם אלוהים מתפרץ...

מכירים את סיפור חוני המעגל? פרופ' מיכל בר אשר סיגל סבורה שאפשר ללמוד ממנו על דמותו של אלוהים - לא רק בעיני חז"ל, אלא גם בעיני דתות אחרות בנות התקופה