"שבירת שבר", "הכבדת הלב" ו"זרוע נטויה" הם שלושה ביטויים שתופסים מקום של כבוד בסיפור יציאת מצרים. ד"ר מולי ברוג מברר מה פשרם - וסבור שכמו בני ישראל, גם הם עלו ממצרים

יציאת מצרים מסופרת על פי רוב בראי היציאה הפיזית של בני ישראל ממצרים והפיכתם מעבדים לבני חורין, אבל סיפור יציאת מצרים הינו מופת של התייצבות, של בודדים ושל עם

ספר שמות נפתח בהדגשת העוצמה הנשית, ובהצגה של מגוון נשים שרוקמות את קיומו של העם. איזכורן שוב בסוף הספר מייצר מסגרת לאמירה: בזכות נשים נגאלו ישראל ממצרים ובזכותן גם הוקם המשכן

היחס של מצרים לעם ישראל נמצא על פרשת דרכים בין שתי פרשות השבוע: בסוף ספר בראשית, המצרים מגלים יחס מכיל ומקבל כלפי עם ישראל, אך בתחילת ספר שמות הם מתנכרים להם. כדאי ללמוד מכך על היחס לערבים אזרחי מדינת ישראל

שרגא בר און במאמר מיוחד לפסח הדן במהות החירות בהגדה ובסיפור יציאת מצרים

מצה על שום מה? למרות ההסבר שמצוי בהגדה למנהג אכילת המצות בפסח, זאב פרבר במאמר מיוחד לחג בו הוא בוחן הן את ההגדה ואת סיפור יציאת מצרים וההבדלים שביניהם להסבר למנהג העתיק

יציאת מצרים, העומדת במרכזו של חג הפסח, היא הסיפור המכונן של העם היהודי. האם מבעד לערפל של אלפי שנים ניתן לקבוע אם האירועים עליהם אנחנו מספרים בליל הסדר התרחשו מבחינה היסטורית

הסופרת והמסאית היהודיה ז'קלין כהנוב הגדירה את עצמה כ"לבנטינית", כמי שבזהותה מתערבבים המזרח, ערש הולדתה ותרבותה, והמערב, שאליו נחשפה ולתוכו גדלה. חג הפסח שחגגה במצרים בילדותה מגלם בתוכו את המתחים השוזרים את דמותה וכתיבתה: בין מזרח למערב, בין עבר להווה ובין יהודיות למצריות

ד"ר אורית אבנרי בפרשנות חדשנית לסיפור יציאת מצרים כלידה.

ראיון עם ד"ר תומר פרסיקו עורך 'הגדת היובל', פירושים של אנשי רוח לטקסטים של ההגדה

על יציאת מצרים, ליל הסדר ומה שבניהם

הקמת מדינת ישראל כהמשך ישיר למעמד הר סיני: לא רק שהציונות שחררה את רצונה של האומה להפוך אחראית מבחינה פוליטית, היא הפכה את עם ישראל מעם סביל המקבל את תורתו וממתין לגאולה, לאומה בעלת ברית שווה עם האלוהים.

מי שמודע לכך שנקודת הראשית של זהותו היא כור הברזל, לעולם לא ימדוד את חייו באמות מידה נהנתניות, אלא באמות מידה של משמעות שצורפה בכור מחצבתו, אפילו בשעה שכבר יישב תחת תאנתו

פרשת כי תשא מגוללת בפנינו את השבר הגדול בעקבות בניית עגל הזהב ע"י בני ישראל. דווקא מתוך השבר , הכעס והמילים הקשות בין אלוהים למשה, צומח קשר ומתפתחת קירבה מיוחדת במינה

בפרשת משפטים מעמידה התורה את דין העבד העברי, התורה איננה עוקרת את תופעת העבדות, אך משנה אותה מן השורש. משה מאיר מסביר

בפרשת בשלח מתקיים משחק המילים – "נחם" ו"ינחם", במטרה למקד את הקשב שלנו – הקוראים - במושג ה"הינחמות". אך מהי ההינחמות?

בפרשת בוא לצד המאבק המציאותי על מצבם של בני ישראל, האם ישארו עבדים או יצאו לחופשי, מגלמת הפרשה מאבק נוסף, מאבק על התודעה, משה מאיר מסביר.

זיקות ויחסים בין בני אדם הם השתקפות של הזיקות והיחסים בין אלוהים לאדם. אנשים משתנים. האם שינוי שחל באחד מבעלי הברית הוא עילה להפרתה?