בפאנל שיוחד לפתיחת שנת הלימודים בתוכנית "משב לחדשות" דיברה רונית הד על הוראת יהדות בבתי ספר חילוניים ואמרה: "הדתה היא רק כאשר מנסים לכפות ערכים מזווית מסוימת"

פרשת "בחוקותיי" זכתה לכינוי "פרשת התוכחה הקטנה" - ואפשר ללמוד ממנה שתוכחה אמיתית דורשת התייצבות אמיצה וכנה ויכולת לומר דברים שלא נעים לשמוע באופן שיישמעו

להשקיע בקהילות מכל הסוגים, לבנות מרכזים פיזיים לשיח על יהדות, לתמוך בארגונים רבניים שרואים את הציבור הרחב, או לקדם מסורות יהודיות מכל העולם. רבנים ורבות מציעים לאבי מעוז איך לעבוד עם התקציב

הזהות היהודית שלי נשענת על ויכוחים, התנגשויות ומתחים פנימיים בין תפיסות מוסריות שונות בתרבות שלנו. זה לא שווה פחות מתפיסה שרואה ביהדות סט ערכים סגור שנובע ממקור סמכות אחד

במגזר החרדי מדגישות מקראות הלימוד את הפער בין יהודים ללא יהודים, הדתיים-לאומיים מתבדלים רק מהערבים ובמגזר הממלכתי מבדילה הנרדפוּת את היהודים, ומצדיקה אותם בעימות הישראלי-פלסטיני

בעיני רוחו ביאליק ראה את כל חיי העם - כולל הכלכלה, החקלאות, התעשיה והמסחר כחלק מ"התרבות העברית". השינוי הנוכחי בהוראת מדעי הרוח בישראל עשוי להתאים לתפיסה זו

כמורה, נקרעתי בין ההכרח שלי ושל תלמידיי לשנן ולעמוד בדרישות כדי להצליח בבגרות, לבין הרצון לחשוב ולעורר דיון - כדי להצליח בחיים. הרפורמה החדשה עשויה לפתור את המאבק היומיומי בסד הבגרויות

בתיאוריות פסיכולוגיות מבחינים בין שינוי שנוצר מעימות ישיר עם בעיה לבין שינוי שנוצר הודות להתערבות של גורם חדש ולא צפוי. לפעמים דווקא השילוב של שניהם יכול להוביל אותנו לפיתרון הרצוי

משרד החינוך מבקש לבטל חלק מהבגרויות המצריכות שינון של חומר לטובת "למידה משמעותית". הבעיה היא שאי אפשר לתת פירוש משמעותי לדברים, בלי ידע רחב היקף אשר נקנה בלימוד שיטתי, אפילו טכני

"ההשטחה של התקשורת שלנו עם המעבר לממד הדיגיטלי חייבה אותנו לחשוב על פתרונות חדשים איך להתחבר אחת לשנייה. היצירתיות הייתה אינסופית". קרן הראל גורדון ממדרשיית הרטמן לבנות חוזרת ללמד בקורונה – ומספרת על מה שלמדה אשתקד

"אם הייתי רגיל לבוא לכיתה עם רעיון מרכזי, לשאול שאלה מרכזית, לנהל עליה דיון בהשתתפות כמה תלמידים ולצאת בתחושה שהיה שיעור טוב – בזום זה לא החזיק אפילו חמש דקות". שי גיליס מתיכון הרטמן לבנים חוזר ללמד בקורונה – ומספר על מה שלמד אשתקד

יהודים, ערבים, חילונים, דתיים וחרדים – אם המתחים הקבועים בין הקבוצות האלה לא הספיקו, משבר הקורונה הפך אותם למשמעותיים יותר. כנס "מן הבארות" נדרש לאתגר

במינהל החינוך הדתי החליטו להילחם בנקוד.ה שמוסיפה לשון נקבה למילים. ד"ר חנ.ה פנחסי חושבת שבמקרה הזה הם רק הפסידו. נקוד.ה!

זה יכול להיות משחק וידאו, בדיחה על חשבון אחד הנערים בקבוצת וואטסאפ, או "כאפה" חברית – כל אלה מעודדים עמדה גברית אלימה, שמדכאת אופציות לגבריות אחרת. כתבה שנייה בסדרה "יומן נעורים"

כאנשים פרטיים אנו מבינים שהמציאות שלנו יכולה להתהפך בין רגע בעקבות אירוע דרמטי או פגישה מטלטלת, לעומת זאת - העם, התרבות, המדינה והמורשת שלנו נראים לנו יציבים וקבועים. זה לא כך

"בתוך הלחץ והדאגה שהביאה עמה הקורונה, עלולה מערכת החינוך לחטוא למשימה הראשונה שלה - לשמור על רווחתם ועל שלומם הנפשי של התלמידים". מאמר לפתיחת שנת הלימודים תשפ"א

במפגש הרביעי בסדרת "עוברים מסך" משוחח אלון מור עם הבמאית נטע לוי על רב-תרבותיות, ואיך אפשר להתמודד איתה בכיתה ישראלית

השינוי הרצוי בחברה החרדית לא יתרחש בעקבות תמריצים כלכליים או לימודי ליבה, אלא דווקא כתוצאה מחשיפה לתכנים תורניים והיסטוריים המהווים אלטרנטיבה לתפיסות המקובלות במגזר. בצל משבר הקורונה, ד"ר אהרן איתן מציע תיאוריית שינוי חדשה שבמוקדה ההבחנה בין שני סוגים של חרדיוּת