אם סיפור הבריאה מסתכם בקביעה שכל מה שנברא הוא "טוב מאוד" - מה מקור הרע בעולם? פרופ' קנוהל פותח את סדרת ההרצאותיו על פרשת השבוע ב"באים אל הפרופסורים", ומתחיל כמובן בראשית

שני חוטי הסיפור בתחילת ספר בראשית מציגים תמונה הפוכה של תכלית האדם בעולם: בראשון בורא אלוהים את האדם כבן דמותו, ובשני הוא חושש מפני הדמיון ביניהם. מה ניתן ללמוד מכל אחת מהגרסאות?

עיון מדוקדק בפרק א' בבראשית מגלה כי בתחילה סופר סיפור בריאת העולם ללא השבת, ולמעשה – ללא ימים כלל. הוספת השבת בשלב מאוחר יותר, תוך דחיקת מעמדו של האדם בסיפור הבריאה, יצרה מערכת יחסים מעניינת ומתוחה בין צלם אלוהים שבאדם לבין הגבלת האדם ביום השבת.

ספר בראשית פותח בתיאור בריאה קלאסי."בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"´. מדוע יש מחלוקת בין תיאור בריאה זה לתיאורי בריאה אחרים בתורה?

הקמת מדינת ישראל כהמשך ישיר למעמד הר סיני: לא רק שהציונות שחררה את רצונה של האומה להפוך אחראית מבחינה פוליטית, היא הפכה את עם ישראל מעם סביל המקבל את תורתו וממתין לגאולה, לאומה בעלת ברית שווה עם האלוהים.

פרשת בראשית פורשת בפנינו שני סיפורי בריאת האדם, אשר מעלים את השאלה עד כמה האדם הוא בן חורין לעצב את גורלו, באמצעות היחסים שהוא יוצר עם האחרים

זכותו של גבר להתיר את נדרי אשתו יכולה להתפרש גם בעולם שיוויוני, בו שני בני הזוג יכולים להתיר את נדר האחר/ת