מסעדנים בתל אביב הצהירו כי יפתחו לקהל הרחב את המסעדות בערב תשעה באב, רבים מהם כאקט מחאתי אל מול מדיניות הממשלה. ד"ר חנה פנחסי וד"ר תומר פרסיקו חלוקים בהתייחסות למעשה

אשמים רבים היו לחורבן הבית, אבל חז"ל מספרים, שהקב"ה לקח אחריות על הבערת האש, וגם על בניין ציון מחדש. מכאן, שראוי לקרוא להנהגה להדבק במידותיו: הִצַּתֶּם את האש? שַקמו את הבניין

את האגרוף שליווה כל פורענות שבאה על העם - בין אם היכה על חטא, או הונף כלפי שמיים, או הלם באויב - אפשר להחליף ביד מושטת בהבטחה: לעולם לא נהיה הקורבן, לא נהיה המבצע, וגם לא נעמוד מנגד

מאז כתיבתה ועד היום משמשת מגילת איכה כיצירה מכוננת לעיבוד או להתייחסות לאסונות שאירעו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה. ד"ר אורית אבנרי התארחה ב"באים אל הפרופסורים", לקראת ט' באב

בניגוד להנחה כאילו הקינות עוסקות רק בחורבן המקדש, במשך שנים קהילות נשענות על הקינות של תשעה באב כדי להתאבל על צערן וכאבן. האם תשעה באב יכול להיות רלוונטי גם לישראלים ב-2022?

רבים מציינים את תשעה באב בצום, בקינות ובהליכה לכותל, ועדיין - לא רק שהוא לא הפך ליום של חשבון נפש, גם הססמאות על "שנאת חינם" נשמעות חלולות. איך עם היושב לבטח בארצו מתחבר לזכרון של חורבן?

אסון החורבן הוא עתיק, תחושת האיום הגלותי על הקיום היהודי התפוגגה ורבים - גם דתיים - מעדיפים שלא להקים מחדש בית מטבחיים פעיל על הר הבית. ובכל זאת, יש בתשעה באב עניין משמעותי

בערב המסכם של תוכנית "עת לרפוא" הרצה מיכה גודמן על "בשורות נסתרות בנבואות החורבן במקרא", ולאחריו נערך שיח בין ד"ר אורית אבנרי והרב דני סגל על מגילת איכה, בליווי פייטנים

המסורת היהודית ראתה את עצמה מאז ומתמיד כתרבות עשירה וחובקת עולם, הנוגעת לכל תחומי החיים. מושגים מערביים כמו "דת" ו"חילון" פגעו בתפיסה זו – ותשעה באב הוא דוגמה מהדהדת לכך

מבניית בית מקדש שדומה לשניים שקדמו לו, דרך מקדש של שלום ומקדש של אומנות, ועד למבנים בקריית הלאום בירושלים: על הגלגולים הציוניים של המבנה הסמלי ביותר לעם היהודי

שכר ועונש, חוסר היכולת להבין את האל או ש"עולם כמנהגו נוהג"? אלה הן רק חלק מהגישות לבעיה תיאולוגית עתיקה שעוררו חורבן הבית אז, ומגפת הקורונה כיום

שלושה סיפורים על ר' זכריה בן אבוקלס, שעליו נאמר "ענוותנותו החריבה את ביתנו", יוצרים תמונה של בריחה מהכרעות. זוהי קריאה נוקבת: נקטו עמדה. שתיקה כנגד עוול, עלולה להחריב את הבית

הפגישה האחרונה בסדרת "חופש, מחשבה" עוסקת במשברים - אז והיום - ובאפשרות להשתמש בהם כמנוף לשינוי חברתי

על פי המסורת, בתשעה באב חרבו גם בית המקדש הראשון וגם בית המקדש השני, אבל עיון במקורות ובטקסטים היסטוריים מציע תאריכים נוספים

האם תיתכן מציאות שבה עם ישראל דבק בתורה אך לא עושה את רצון ה'? הנביא ירמיהו תבע לבחון אם הליכה אחרי המנהיגים והחכמים מובילה להתנהגות טובה ומוסרית יותר, או להפך

המשנה הראשונה בששת סדרי המשנה לוכדת בתמציתיות מופלאה כמה מתחים יסודיים: בין שורת הדין לבין נסיבות משתנות, בין הלכה לבין סיפור, ואולי יותר מכל – בין זכר החורבן לבין ההווה המתחדש