ממש לקראת סוף הצום, כשעינוי הנפש כבר בשיאו, אנו קוראים על יונה הנביא, שהקדוש ברוך הוא תובע ממנו להכיר בכך שאנשים זקוקים לרחמים. זה הרגע שבו אנו זקוקות בדיוק לקול הזה, ואולי ברגע הזה אפשר להבין, שזו גם התביעה שלנו כלפי עצמינו: לבחור שלא לנעול את השער ואת הלב, כלפי עצמנו, וכלפי אחרים.
בסרטון לקראת יום הכיפורים, בסדרה "סיפורים מההפטרה – מחשבות על קודש, עם איורים בחול" קרן הראל-גורדון מזמינה לחפש את המקומות שבהם אנחנו רוצות קודם כל לברוח, ולבדוק אם לא נוכל לבחור דווקא להתחבר.
עוד בסדרה "סיפורים מההפטרה – מחשבות על קודש, עם איורים בחול":
איך חוזרים בתשובה בעולם שאין בו אלוהים מעניש?
כבר לא יום של תפילה בלבד: המהפכה של יום כיפור
אמא שבשמים: הדימוי המפתיע של אלוהים בהפטרות ראש השנה
