כבר לא יום של תפילה בלבד: המהפכה של יום כיפור

בהפטרה שבחרו חז"ל ליום כיפור ניכר שינוי משמעותי במהותו של המועד: הוא הופך מיום של צום, תפילה וריטואלים ליום שמציין תהליך עבודה עמוק וחשבון נפש

בשחרית של יום כיפור אנו קוראים בספר "ויקרא", שאם נקיים ביום זה את שתי המצוות של שבת-שבתון ועינוי הנפש, מובטח לנו שנזכה לכפרה: " כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ". אין ביום הזה חובה לעשות תשובה, ואין בו שום מרכיב של חשבון נפש ושינוי התנהגותי.

אלא שבסיום הקריאה בתורה, בחרו חז"ל לקרוא בהפטרה דווקא מספר ישעיהו, המספר סיפור אחר: בני ישראל מתלוננים על כך שהיו נאמנים ליום הכיפור המקראי – ובכל זאת לא זכו לכפרה.

התפיסה שמציבה ההפטרה הזו היא ביקורת עמוקה על יום הכיפורים המסורתי:

הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ? יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ; הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ, וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ, הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לה'?ישעיהו נ"ח ה

לדברי הנביא, הצום ועינוי הנפש של ספר "ויקרא" לא משקפים את רצון האל ולכן גם לא מספקים את הכפרה המיוחלת. בעיניו, יום הכיפורים מכפר רק כאשר נעשית תשובה על הכישלונות המוסריים של החברה.

עד כמה נכונה קריאת התיגר הזו על יום הכיפורים המקראי, גם ביום הכיפורים כפי שאנחנו מכירים אותו היום? מוזמנים ומוזמנות לצפות בסרטון נוסף של סדרת "סיפורים מההפטרה" על חגי תשרי.

עוד בסדרה "סיפורים מההפטרה – מחשבות על קודש, עם איורים בחול":
איך חוזרים בתשובה בעולם שאין בו אלוהים מעניש?
תפילת חנה במשכן – להתפלל מעומק הלב, בלב המרחב הציבורי
אמא שבשמים: הדימוי המפתיע של אלוהים בהפטרות ראש השנה

השארת תגובה