איך חוזרים בתשובה בעולם שאין בו אלוהים מעניש?

אולי במקום להכות על חטא, יש לחבק את החטאים, ולשוב פנימה אל תוך התהומות שלנו כדי למצוא את הכוחות לתקן

בשבת שבין ראש השנה ויום הכיפורים אנו קוראים "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ", אבל מה היא "תשובה" בעולם חילוני? כאשר אין עמידה מול אל שבוחן את כל המעשים, אלא יש אנשים ונשים חופשיות שמנסים ליצור עולם טוב יותר – איך בכלל שבים ולאן?

איילה דקל מוצאת את השיבה של מי שאין לו אלוהים לשוב אליו דווקא בשירת "הללויה", מתוך מנגינת החיים המיוחדת של כל אדם ואדם, המוותר על השאיפה לשלימות, אבל מצליח להלל גם בעולם שבור וסדוק.

מוזמנים ומוזמנות לצפות בסרטון השלישי בסדרה המוקדשת לחגי תשרי: "סיפורים מההפטרה – מחשבת על קודש, עם איורים בחול"

השארת תגובה