עם ישראל נמצא במלחמה כבר יותר מ-400 ימים. זו היתה מלחמת הישרדות. מלחמת מגן על ארצנו מפני אויבים קרובים ורחוקים. מלחמה טרגית וקשה, אך מלאה בגבורה. מלחמה של הישגים גדולים.
אני יכול להכריז בפניכם היום כי מדינת ישראל בטוחה יותר משהיתה לפני 7 באוקטובר. יכולותיהם של חמאס ושל חיזבאללה לפלוש לישראל, לזרוע טרור ואימה ולאיים על חיינו – צומצמו באופן דרמטי.
ב-7 באוקטובר נתפסנו לא מוכנים. חוסר המוכנות שלנו גבה מכולנו, ובמיוחד ממשפחות הנפגעים והחטופים, מחיר כבד. אולם בעזרת כוחות הביטחון והצבא, ובסיועכם, אזרחי ישראל האמיצים, הצלחנו לשנות את מגמת הלחימה.
לאחר שנה של התקפות טילים בלתי פוסקות, שהפכו אזורים נרחבים בישראל לנטושים, העברנו את המלחמה אל שטח האויב. את המערכה בצפון פתחנו במטרה לשנות את הסטטוס-קוו מול חיזבאללה, לערער את יכולתו לפלוש לישראל ולהביא ביטחון לתושבי הצפון. לאחר חודשים של לחימה אני יכול לקבוע שהשגנו את שתי המטרות הראשונות, והתקדמנו משמעותית בשלישית.למרות זאת, הסכמתי להפסקת אש מתוך ההבנה שהמשך הלחימה עוד שבועות, חודשים ואולי אף שנים לא יעמיק את ההישגים הללו, ולא ינטרל לחלוטין את יכולתו של חיזבאללה לשגר טילים ולנהל מלחמת התשה מתמשכת בצפון.
אזרחים יקרים, לאחר יותר מ-400 ימי מלחמה וקורבנות עצומים מצד כולנו – קורבנות שאני וממשלתי משתדלים להיות ראויים להם – חשוב שנדבר בכנות. כוחות הביטחון העניקו לנו הישגים עצומים, מעל ומעבר לכל מה שציפינו לו. הם עיצבו מציאות חדשה, שבה הוסרו מרבית האיומים הקיומיים נגד ישראל. אבל איננו יכולים להשמיד את אויבינו עד האחרון שבהם, או למנוע לחלוטין כל התקפה עתידית על ישראל. שום צבא אינו יכול לעשות זאת. אנו חיים בשכונה מסוכנת, שבה רבים משכנינו אינם מקבלים את קיומה של מדינה יהודית ורואים בהשמדתה משימה דתית. ביכולתנו למנוע מהם לעשות זאת, אולם אין אנו יכולים להכחיד את שאיפותיהם. עלינו ללמוד לחיות עם אי-ודאות, ללמוד לשגשג למרות הסכנות, כפי שעשינו עד כה בארץ המופלאה הזאת. עלינו להיות ערניים ולהימנע משאננות, אבל לצד זאת גם להשלים עם המציאות שסביבנו.
הפסקת האש שאושרה על ידי הקבינט נובעת מן ההבנה שמיצינו את יכולותינו הצבאיות. כשנכנסתי לתפקידי נשבעתי שלעולם לא אסכן את חיי בנינו ובנותינו שלא לצורך. כפי שאתם יודעים, לפני השנה האחרונה, פחות חיילים נהרגו תחת פיקודי מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה הישראלית. אילו המשך הלחימה היה משנה את המשוואה, אני ואתם היינו מוכנים לקבל על עצמנו את הקורבן הדרוש לשם כך. אך הקרבה ללא תקווה לשינוי משמעותי של המציאות פירושה הפרה של אותה השבועה שנשבעתי. כעת הגיע הזמן להכיר בניצחון שהשגנו; להכיר במתנתה של העוצמה הצבאית, אך גם במגבלותיה.
לאזרחינו בצפון: אני יודע שאת ההקרבה הגדולה ביותר אתם נושאים כעת על כתפיכם. אתם עדיין חיים במציאות שבה בכל רגע ייתכן שתצטרכו לרוץ למקלט, ושבה אהוביכם, בתיכם ועסקיכם חשופים לסכנה. מערכות ההגנה שלנו יכולות להגן עליכם ברוב המקרים, אבל כפי שאתם יודעים היטב, ההגנה אינה מוחלטת. עם הפסקת האש והצעדים הנרחבים שיישמנו, אני מאמין שאנו עומדים על סיפה של תקופה שקטה ממושכת, שבה נוכל להתחיל את שיקום הצפון.
- המאמר פורסם לראשונה באתר וואלה
