/ תוכנית בארי

אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק – על הפקרתם של פועלי הבניין

שיעור חינוך על תאונות העבודה באתרי הבניה והאחריות החברתית למנוע אותן | כתבה: יעל ליפשיץ

לעיתים קרובות אנחנו נתקלים בידיעה קטנה על פועל שנפל אל מותו מפיגומי אתר בנייה, או עובד אחר שנחבל ונמחץ תחת מטען כבד. הידיעות באות והולכות, אך משפחות הפועלים נותרות מרוסקות וכואבות. עשרות פועלי בניין הבונים את בתינו נפצעים ונהרגים משך שנים בענף הבנייה. דומה שכמעט התרגלנו לכך ושתופעה מדממת זו היא גזרת גורל. אך למעשה אנחנו משלימים עם מחדל גדול.

באתרי העבודה, קבלנים וחברות בנייה אינם מקפידים על אמצעי זהירות ובטיחות. קיימת הזנחה רשלנית בכל הנוגע לחיי אדם, מיעוט פקחים וחוסר אכיפה משווע של הרשויות, יחד עם אדישות והתעלמות חברתית שלנו כלפי אנשים הנחבלים ונופלים אל מותם.

מה ניתן באמת לעשות נוכח תופעה שנראית גדולה ומסובכת ממידותינו? מהם המחירים החברתיים שאנו משלמים עם התעלמותנו ואדישותנו כלפי אנשים שקופים הבונים את בתינו? באילו מרחבים נוספים בחיינו באים לידי ביטוי מחירים אלה? מהו הקשר בין האדישות של הרשויות ואזרחי המדינה לבין היותם של פועלים אלה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך?

שיעור זה פותח צוהר לאחת התופעות הקשות בחברה הישראלית. מבקש לתת את הדעת על מאפייניה, ולהיווכח כי תמיד ניתן לבחור בעשייה מיטיבה ולהאיר מרחבים חשוכים.

פתיחה: מרוסקים

צפו בכתבה: מרוסקים, הפנים שמאחורי אסונות הבנייה.

11

  • חשבו על תמונה, משפט או רעיון שנגע בכם במהלך הצפייה בכתבה. שתפו אחד מהם.
  • האם שמעתם על תופעת התאונות בענף הבניין? האם מדברים על זה בסביבתכם?
  • "אנחנו שווים רק שורה ב-ynet", מצטטת רויטל משפט שבעלה אמר לפני שנפל אל מותו – על קורבנות תאונות הבנייה. מהן הסיבות להתעלמות החברתית המתמשכת בסוגיה זו על פי הכתבה ו/או על פי היכרותכם?

מותם המיותר של פועלי הבניין

(חומרי הלימוד לקוחים מתוך דף הלימוד של "פועלי צדק")

בקבוצות:

התמקדו במקור אחד מבין השניים. לאחר הלמידה שלו ומענה על השאלות שתפו במליאה: מהי הביקורת המרכזית המובעת בו.

מקור ראשון: מגדל בבל

הבנייה הראשונה המתוארת בתורה מתמקדת בסיפור מגדל בבל. הבונים הראשונים על פי סיפור זה ביקשו לבנות "עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" ולעשות להם שם (בראשית, יא, ד). יוזמתם אינה מתקבלת ברצון על ידי אלוהים שמפיצם על פני כל הארץ. מהתיאור המקראי לא ברור מהו חטאם. המדרש הבא מבקש לתת הסבר אפשרי להתנהלותם:

שֶׁבַע מַעֲלוֹת הָיוּ לוֹ לַמִּגְדָל מִמִּזְרָחוֹ וְשֶׁבַע מִמַּעֲרָבוֹ.
מַעֲלִים אֶת הַלְּבֵנִים מִכָּאן וְיוֹרְדִים מִכָּאן.
אִם נָפַל אָדָם וָמֵת לֹא הָיוּ שָׂמִים אֶת לִבָּם אֵלָיו,
וְאִם נָפְלָה לְבֵנָה אַחַת הָיוּ יוֹשְׁבִים וּבוֹכִים וְאוֹמְרִים: אוֹי לָנוּ, אֵימָתַי תַּעֲלֶה אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ.
וְעָבַר אַבְרָם בֶּן תֶּרַח
וְרָאָה אוֹתָם בּוֹנִים אֶת הָעִיר
וְקִלְּלָם בְּשֵׁם אֱלֹהָיו
וְאָמַר:"בַּלַּע ה' פַּלַּג לְשׁוֹנָם" (תהילים נה, י).מדרש פרקי דרבי אליעזר, פרק כד

  • מה ההבדל בין יחסם של בוני המגדל לחיי אדם לעומת יחסם לחומר (לבנים)? איך ניתן להסביר תופעה זו?
  • חיי האדם נדחקים לשוליים ואת מקומם תופס תהליך הבנייה וערכו של החומר (הלבנים, עלות העבודה, התוצר הכספי) האם התופעה המתוארת כאן רלוונטית גם בימינו? הסבירו

מקור שני: הפועלים

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם נִפְלָטִים עִם שַּׁחַר מִמַּשָּׂאִיּוֹת
הֶעָפָר (מִמֶּנּוּ בָּאוּ וְאֵלָיו יָשׁוּבוּ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר).
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם נִגָּפִים בַּפִּגּוּמִים, נֶחְבָּלִים
בַּחֲבָלִים, נוֹטְפִים כַּעֲטַלֵּפִים מִכִּתְפֵי הַמְּנוֹפִים.
הֵם לֹא מִפֹּה, שְׂפָתָם אַחֶרֶת. הֵם לֹא יָגוּרוּ
בַּבָּתִּים שֶׁהֵם בּוֹנִים. אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם עִם עֶרֶב,
אוֹכְלִים אֶת לָחְמָם בְּזֵעַת אַפָּם, כָּבִים לְאִטָּם,
כִּבְדַלֵּי הַסִּיגַרְיוֹת הַגּוֹסְסִים שֶׁהֵם שׁוֹמְטִים מִיָּדָם.
אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ נָפְלָה רוּחָם בַּחֹמֶר, אֵיךְ נִכְבְּשָׁה
נַפְשָׁם בַּלְּבֵנִים. לִפְעָמִים הֵם יְשֵׁנִים פֹּה בַּלֵּילוֹת,
בְּלִי דֶּלֶת, כְּשֶׁהַבַּיִת עוֹד שֶׁלֶד. לִפְעָמִים אֶחָד מֵהֶם
נוֹפֵל אַרְצָה, אוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל אוֹ כְּדֵי לָמוּת.אלי אליהו, הפועלים

  • העתיקו מהשיר שניים-שלושה צירופי מילים המתארים את הפועלים. מה מייחד את תיאורם?
  • שימו לב כי לאורך כל השיר מתוארים הפועלים בגוף רבים, רק לקראת השורה האחרונה ישנה התייחסות לאדם היחיד: "לִפְעָמִים אֶחָד מֵהֶם נוֹפֵל אַרְצָה, אוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל אוֹ כְּדֵי לָמוּת". שימו לב לתיאור היחיד. מה מדגיש, לדעתכם, המעבר הזה?
  • "הֵם לֹא מִפֹּה, שְׂפָתָם אַחֶרֶת", כותב אלי אליהו. עד כמה, לדעתכם, עובדת זרותם ונחיתותם של הפועלים משפיעה על ההתעלמות שלנו מסוגית פועלי הבניין?

קיר פועלי צדק

יש קיר אחד בשכונת תלפיות בירושלים הצועק ומוחה על ההזנחה החברתית וההתעלמות שבמותם הבלתי פוסק של פועלי הבניין. הקיר הוא פרי עשייתם הטרייה של ציפי חורי ועודד רון, שביקשו ליצור מיזם שיעורר את התודעה הציבורית לאסונות בענף הבנייה. על קיר אחד הבניינים באזור התעשייה צוירה תמונה זועקת של אדם הנופל אל מותו מגובה, משפחה כואבת וסמלים נוספים הקשורים לתופעה זו.

ציור הקיר של מיזם פועלי צדק (צילום: נעם פיינר, עיצוב: אלעד ליפשיץ, סטודיו דוב אברמסון)
ציור הקיר של מיזם פועלי צדק (צילום: נעם פיינר, עיצוב: אלעד ליפשיץ, סטודיו דוב אברמסון)

בכל יום פועלים נפגעים מנפילה מגובה רב, מחפצים כבדים, מחוסר תשומת לב. ידיעה קטנה בחלק האחורי של העיתון אינה מכילה את גודל החורבן. למרבה האבסורד, לאנשים שבונים עבורנו את הבתים- נחרב הבית הפרטי.

כיצד אנחנו האזרחים יכולים להניע שינוי? אמת, העשייה שלנו אולי לא תהפוך את הקערה על פיה, אולי השינוי לא יהיה מיידי, אם בכלל, אבל איננו רשאים להיבטל ממנה. חובה עלינו לעשות את מה שבכוחנו לעשותציפי חורי, פועלי צדק: חובה מוסרית-יהודית לבטיחות בעבודה, אתר מכון הרטמן

חברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ כותבת בדף הפייסבוק שלה:

אבא שלי היה פועל בניין ואולי בגלל זה, כשחיפשתי דירה ומצאתי אחת מתאימה להפליא במחירה, בגודלה ובנעימותה, בסוף לא קניתי אותה כי גיליתי שפועל נהרג בבניין הזה. לא רציתי לגור בבית שדמו של אדם מת לשווא יזעק אלי מהקירות.אתמול הנחתי הצעת חוק פשוטה וקטנה שכבר הרבה זמן אני חושבת עליה: במבנים שבהם נהרג עובד בנייה, תקבע במקום בולט לוחית הנצחה לזכרו.הצעת החוק הזו מנציחה את זכרם של מי שחייהם זולים ומותם נשכח, היא לא תאפשר להתעלם ממותו של אדם, היא תגביר מודעות, היא תייצר הרתעה משמעותית מפני אי אכיפת חוקי עבודה ותעודד את השמירה על חוקים אלה. עוברים ושבים יחשפו ללוחית הזיכרון, ורוכשים אפשרים יראו וידעו שבמקום זה התרחשה תאונה קטלנית. לפחות חלק מהם יקחו זאת בחשבון. האחראים על אתר הבנייה יפנימו כך היטב את תוצאת ההתרשלות בהגנה על חיי אדם.שלי יחימוביץ, מתוך דף הפייסבוק

  • מה דעתכם על הצעת החוק של שלי יחימוביץ?
  • אילו צעדים נוספים אנחנו יכולים לעשות על מנת לתרום ולו מעט לשינוי התודעה הציבורית?
מיזם "פועלי צדק" מעודד אותנו, ציבור העוברים ושבים, להיות ערניים כשאנחנו עוברים ליד אתר בנייה ולשים לב לפועלים העובדים שם. האם הם עובדים עם קסדה ורתמה? האם יש מפגעים וסיכונים באתר? במידה ויש מפגעים כאלה, ניתן וחשוב לפנות למספר 9214*, המוקד הלאומי "קו לחיים" ולעדכן.
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics