תמכו בנו
המלך בשדה, המלך במרפסת, המלך בזום
משבר הקורונה משנה באופן משמעותי את האופן שבו נחגוג את ראש השנה ויום כיפור. האם נצליח לאתגר את הרגלינו ולמצוא בחגים האלה חן וחסד חדשים?

"דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, בְּכָל לִבִּי קְרָאתִיךָ"
ריה"ל

חגי תשרי של שנת תשפ"א תובעים מאיתנו שינוי הרגלים וציפיות מהימים הנוראים. משבר הקורונה יאלץ אותנו להתכנס אחרת כקהילה, ולהתפלל בצורות שונות. האם נוכל לפרש את השוני כהזמנה לתנועה? האם נצליח לאתגר את הרגלינו השגורים ולמצוא בתנועה זו חן וחסד?

יֵשׁ תַּמְרוּר
"יְלָדִים בַּדֶּרֶךְ"
יֵשׁ תַּמְרוּר שֶׁרוֹמֵז –
כָּאן עוֹבְרוֹת אַיָּלוֹת
וְאֵין תַּמְרוּר לֵאלוֹהִים הָעוֹבֵר
בְּעוֹלָמוֹ
וְאֵין תַּמְרוּר הָאֵט
נְשָׁמָה לְפָנֶיךָ
רַק בָּעֵינַיִם
בַּבְכִי
תַּמְרוּרִים
וּבַצְּחוֹק הַמִּזְדַּהֵר
מִתּוֹךְ הָעֲלָטָה
(סיון הר שפי)

טיב ההתכנסות שונה עבור כל נשמה ונשמה. ישנם בני אדם אשר נפשם מתפללת תמיד. עבור אחרים היסוד המשמעותי בנפש הוא זה הקהילתי, המשיכה ליחד, להיות שרויים וקשורים זה בזה בסוד היחד; "אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" (תהילים נה טו). עלינו להתייחס אפוא לשני ההיבטים הללו, הן לנפש המתפללת והן לכוח ההתכנסות יחד. הצורה השגרתית של שניהם אבדה השנה, וכל אחד מהם זקוק למענה אחר.

בבואי לחפש מענים ותשובות, פניתי למרחבי קהילות הבית שלי, קהילות הזרמים הליברליים והיהדות המתחדשת בישראל. מצאתי כי חלק מדגמי התפילה במרחבים הללו מציעים כלים שבכוחם להתמודד עם תביעות הקורונה.

המלך בנמל

קהילת בית תפילה ישראלי בתל אביב, אשר מייסדיה אסטבן גוטפריד ורני יגר הם בוגרי המחזור הראשון של בית המדרש לרבנות ישראלית, מתפללת מדי קיץ בנמל תל אביב כבר כמעט שני עשורים. לפחות עשרה ערבי שבתות בשנה שבהן אפשר "לקחת פסק זמן ולא לחשוב לשבת מול הים ולא לדאוג".

הנפש נפתחת לתפילה נפלאה מול הים. פעמים רבות המים שוצפים על ראשי הנגנים. במקום לייחל לבוא תוך חדרי המלך, מצאתי כי "המלך בנמל", וכי אני מוזמנת לצאת לפגוש אותו שם. בנמל למדתי על יתרון התפילות בחוץ. השנה בחגי תשרי לכולנו תהיה האפשרות הנפלאה להתפלל ברחוב או בחצרות, באוויר הצח והפתוח.

חוויית הנמל מלמדת אותנו משהו נוסף על ההזדמנות הטמונה בתפילה במרחב הפתוח: הזדמנות פז להיכרות עם ציבור רחב של אנשים אשר לא תמיד מחפשים להגיע לבית כנסת. הנה, חולפים א.נשים ברחוב ורואים את התפילה, מתעניינים ומצטרפים, או אולי יושבים מרחוק ומקשיבים, (וחלקם – כלל לא מצטרפים, וגם זה בסדר). תפילה במרחב פתוח אינה מחייבת את האדם החולף להגדיר באופן נוקשה וחד אם הוא משתתתף במעגל הפנימי או צופה מבחוץ, אלא מאפשרת גבול דק ומטושטש בין השניים.

באופן דומה מתפללת גם קהילת "נאוה תהילה" במוזיאון הטבע בירושלים. באין דלת שצריך לדפוק עליה, אין כיסאות מסומנים עם שמות (בימינו, רק קובץ גוגל-דוקס להרשם בו) עוברת התחושה כי "השער פתוח". תפילה במרחב האוויר והטבע מזמינה את הרב.ה או הגבאי.ת ליצור תפילה גמישה יותר וזורמת. זו בפני עצמה ההזמנה להתחדש, בבחינת במקום "המלך תביאני חדריך", "המלך בשדה". בואו, נצא לשדה.

המלך בענן

במרחב ההתחדשות היהודית יש קשת גישות שונות לנושא הטכנולוגי בשבת ו(להבדיל) בחג. מהצד "השמאלי", הליברלי, ישנן קהילות וקהלים רבים שעבורם אין כל בעיה בשימוש בטכנולוגיה. מיקרופון וכלי נגינה משמשים גם בימים כתיקונם. בצד ה"ימני" של הקשת, השמרני, מצויות קהילות שאינן מעוניינות כלל לשקול צילום בשבת ובחג (מטעמים הלכתיים או אחרים), אפילו בימי קורונה.

אך גם עבור קהילות אלו, שאינן משתמשות בחשמל בשבת וביום טוב (כגון מרבית מקהילות התנועה המסורתית הקונסרבטיבית בארץ, וכן קהילות "בשותף"), ניתן למנות מספר הצעות. ניתן לייצר רגעי תפילה ב"זום" לפני כניסת החג ובצאתו. בראש השנה ניתן להתכנס באופן קהילתי ולאחל ולברך שנה טובה, לערוך סרטון המתאר מה עברה הקהילה השנה, או חידון קהילתי. ניתן לגייס את בני הנוער שישאירו תשורה לחג בפתח הבית של משפחות הקהילה.

ביום הכיפורים ניתן להתכנס לתפילות "כל נדרי" ו"יזכור" משותפות לפני תחילת הצום, ולפני כן אף להציע למשפחות להתכנס אונליין לברכת ילדים וילדות משותפת. בצאת הצום ניתן להתכנס אונליין להבדלה, לתפילת ערבית, תקיעת שופר מאוחרת וקידוש לבנה.

כמו כן ניתן לעבות את ערבי הסליחות ולהופכם לסדנאות שבהן יעסקו בקטעים ליטורגיים שלא נחווה השנה יחד בגלל אילוץ קיצור והידוק התפילה (וידוי, פיוטים, סדר העבודה ועוד).

קהילות רבות נערכות לתפילות מצומצמות ברחוב ובחצר, תחת ההקפדה על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". טרם נפנה למנות את שבחם של מניינים אלו, ברצוני להנכיח את החשש מהימצאות בחברת א.נשים שוב, אחרי שהתרגלנו להתכנס בד' אמותינו זמן כה רב. אנו יוצאים.ות מהבית, עמוסי התרגשות וציפיייה, עטויים במסכות, ומפעמת בנו תקווה למפגש אנושי בלתי אמצעי. ראוי לזכור כי ייתכן שנתקל בקושי במימוש הפוטנציאל, שעלול אף להביא למפח נפש. צריך להתכונן לכך. התפילה תכלול השנה מספר משתתפים.ות מועט ביותר, היא תהיה פעמים רבות מקוצרת וממוקדת בקטעים נבחרים.

תפילות רחוב וחצר בקפסולות קטנות הן הזדמנות של ממש לחלק את הקפסולות השונות לסגנונות תפילה שונים: נוסח מסורתי, נוסח עבור משפחות עם ילדים צעירים, נוסח המשלב לחנים של עדות ישראל השונות, קפסולה אחת המוקדשת רק לתקיעת השופר בראש השנה וכדומה.

המלך במסך

אבקש להציע כמה מחשבות לעולם קהילתי שבו כן נעשה שימוש בחשמל בשבת ובחג, כגון מרבית מקהילות התנועה הרפורמית וכן קהילות חילוניות.

ישנה אפשרות לתפילה "סינכרונית", המתרחשת במציאות ומשודרת במקביל בזום או בפייסבוק לייב. אפשרות זו "צצה" בישראל בימי הקורונה, ואולם היתה מוכרת כבר בעולם היהודי ליברלי בצפון אמריקה. טכנולוגיה שיתופית זו מהווה הצעה נדיבה לא.נשים רבים ורחוקים לחוות יחד תפילה, "לקפוץ לבקר" אפילו לרגע, או לשהות משך זמן נינוח יותר ב"דף" התפילה.

ב"דף התפילה" יכול.ה המנחה להזמין וליצור התרחשות קהילתית: לבקש מן המשתתפים לרשום את שמם, היכן הם בעולם, להפנות שאלות לקהל בבית ולעודד שיחה קבוצתית בצ'אט הלייב.

ב"מסיבת צפייה" בפייסבוק ניתנת התראה המפרטת מי מהחברים שלי צופה איתי יחד עכשיו בשידור. נוכל להזמין את הצופים.ות לשוחח ביניהם במקביל או לאחר התפילה, להתקשר לברך שבת שלום או חג שמח באופן אישי.

ניתן ליזום התכנסות קהילתית בקפסולות בהתאם להוראות, אשר תתקיים במקביל במספר חצרות של חברי קהילה, ולהעביר שידור מקביל של ההתרחשות החיה. אפשרות היברידית זו משלבת מפגש בפנים בפנים יחד עם צפייה מרחוק. זוהי תפילה "לייב", חיה כמים חיים, אשר משמרת את האנרגיה והאותנטיות של הרגע. במציאות המטושטשת והעל-גיאוגרפית של ימינו, היא מאפשרת וודאות לגבי התרחשות החוויה במציאות ברגע זה, ובכך יש משום עוגן ונחמה.

אפשרות אחרת היא שידור תפילה שהוקלטה מראש. היתרון בכך הינו באפשרות לערוך אותה, לדייק, להכניס את דברי התורה במקום, לצלם בכמה מוקדים ולשלב פנים שונות וקולות שונים בהובלת התפילה. תפיתוכנת "זום" לא מאפשרת שירה משותפת, ומציבה קושי גדול להתפלל יחד באמצעותה.

קהילות יהודיות רבות בצפון אמריקה משתמשות באפשרות זו. רבנים ורבות, חזנים וחזניות, כבר הקליטו זה מכבר במהלך חודש אלול חלק ארי מתפילות הימים הנוראים, והם שוקדים כעת על עריכתן ביד אמונה לקראת שידורן בחגי תשרי. גם קהילת ציון, בשיתוף עם בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים, מזמינים אתכם להצטרף לתפילה כזו כאן בארץ.

באין מליץ יושר

תפילה משמעותית אינה מתרחשת בן רגע, על פי דרישתי. כבכל שנה, עליי להתכונן אליה. השנה, נוסף על ההכנות הנפשיות הרגילות של חודש אלול ועשרת ימי תשובה, נוסיף עוד הצעות להכנה והתכווננות:

• הזמנה להתלבש באופן חגיגי, כפי שאני הייתי בוחר.ת להתלבש לו הייתי יוצאת לתפילה בבית הכנסת.
• להזמין חברים או בני משפחה לצפות יחד בתפילה אונליין, עם בני משפחה מכל הארץ, והעולם.
• למקם את עמדת מסך המחשב במקום מעורר השראה לתפילה, ולייצר סביבה "תומכת תפילה": נרות שבת, קטורת, פינה מסודרת ושקטה, אשר תאפשר לי להתרכז במהלך הנפשי שמזמינה התפילה. ניתן להיעזר במרחב שיעזור לייצר הנאה מהתפילה, אפילו כוס יין לקידוש בצד וכדומה.
• לאמץ גישה רגשית אופטימית. בשיחה זוגית, אישית או עם אלוהים, אפשר למנות את היתרונות הטמונים במצב, להדגיש את מימד ההזדמנות להתחדשות ולהתנסות בתפילת חוץ וטבע, דבר המפיח תקווה בלב.
• אם צף קושי רגשי גדול בגלל התפילה השונה השנה, אנו מוזמנים להכיר בו. נוכל לחבק את הקושי, להכיר באובדן עוצמת החוויה שבתפילת ציבור המונית בימים הנוראים. אל לנו לחשוש להיעזר במישהו קרוב: השכינה, קרובי משפחה, שכנות ושכנים, חברים.ות בטלפון. כן, יהיה שונה השנה – הן בהיבט התפילה והן בהיבט היחד הקהילת. נכיר בכך שזה לא קל.

נסיים בתקווה ובייחול לימים טובים, ובאמונה כי בוא יבואו חיש מהר.
נצא לקראת המפגש עם הקודש – בנמל בשדה, בחצר או אונליין – ולקראתנו נמצא את הקודש: "וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ, וּבְפִלאֵי גְבוּרָתְךָ – בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ" (ר' יהודה הלוי).

השארת תגובה