תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

"צלם אלוהים": הרעיון ששינה את העולם

עקרון "צלם אלוהים", שממנו צמח רעיון האינדיבידואליזם, הוביל לשינויים אדירים במעמד האישה, בשיח זכויות האדם, בחופש המצפון, ובאופן אירוני – גם בקידום החילון. תומר פרסיקו כותב על ספרו החדש
מתוך עטיפת ספרו של תומר פרסיקו
מתוך עטיפת ספרו של תומר פרסיקו
ד"ר תומר פרסיקו הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן, עמית רובינשטיין באוניברסיטת רייכמן, ועמית בכיר במרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בעבר היה מרצה אורח במכון הלן דילר למשפט עברי ולימודי ישראל באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ומרצה בחוג למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב. פרסיקו חוקר את שורשי הליברליזם, זהות יהודית מודרנית, ותהליכים בדת העכשווית. ספרו 'מדיטציה יהודית: התפתחותן של תרגולות רוחניות ביהדות זמננו' יצא בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ב-2016. ספרו 'אדם בצלם אלוהים: הרעיון ששינה

האם קרה משהו בעל משמעות במאות השנים האחרונות? האם המהפכה המדעית, ההומניזם, הליברליזם, תהליך החילון, הדמוקרטיה, הפמיניזם – האם כל אלה הם התפתחויות חסרות תקדים בהיסטוריה האנושית, או שמא מדובר באירועים נוספים בסדרה מתמשכת, עיקולים מזדמנים ברצף ההיסטורי, נאים או מזיקים, אבל חסרי ייחוד כשלעצמם?

התשובה לשאלה הזאת, נדמה לי, מעצבת את יחסינו אל העולם, אל האנושות ואל עצמנו, והיא עומדת במרכז הספר שכתבתי, "אדם בצלם אלוהים: הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות" (הוצאת ידיעות ספרים).

כולנו נודה שהעולם השתנה, אבל אם נחשוב שהשינויים שהתרבות שלנו עברה אינם בעלי חשיבות מיוחדת נוכל להגיע למסקנה שאין לנו שום סיבה להעריך מחדש את יחסינו עם המסורת שלנו, עם אלוהים או עם אנשים שאינם בני המסורת שלנו. אפשר לקחת את היהדות החרדית כדוגמא לחברה שמשיבה על השאלה הזאת ב"לא" החלטי. לא קרה שום דבר בעל משמעות, ועל כן אין לנו אלא לדבוק בדרכינו מימים ימימה (או לפחות לשנות את דרכינו באופן לא מודע ומתנצל).

ואולם תשובה חיובית לשאלה הזאת מסמנת הערכה מחדש, כאמור, של מערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם עולמנו. באמצעות בחינת האינדיבידואליזם המודרני, שאת מקורותיו ניתן למצוא בעקרון "צלם אלוהים", אני מבקש בספרי להבהיר עד כמה העידן שבו אנו חיים נבדל מכל עידן שלפניו.

הספר בוחן את גלגוליו של הרעיון על פיו כל אדם ניחן בדמיון מהותי לאל דרך חמישה שערים – עצמיותחירותשוויוןמצפון ומשמעות – ומבקש לחשוף את ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של האינדיבידואליזם המודרני, ומתוך כך של התפיסות שאימצנו בדבר אוטונומיה, מוסר, אמת, כבוד, סמכות, חירות ואותנטיות.

במילים אחרות, הספר מסרטט היסטוריה מקוצרת של המערב המודרני דרך הפריזמה של רעיון "צלם אלוהים": כיצד הוא השפיע והיכן הוא עיצב את התרבות המערבית, ואת העולם שבו אנחנו חיים. הספר עובר ממקורותיו של צלם אלוהים בתרבות העברית של המקרא, דרך השפעתו על הנצרות, השינוי שהביא למעמד האישה, חלקו במחאות הראשונות נגד מוסד העבדות, תפקידו היסודי בהתפתחות שיח זכויות האדם, חשיבותו כבסיס לחופש המצפון ועקרון הפרדת הדת מהמדינה, מרכזיותו בגיבוש תפיסת החירות המודרנית, ולבסוף, באופן אירוני, מקומו בקידום תהליך החילון.

הבנת מקומו של צלם אלוהים בבניית התרבות המערבית תעזור לנו להבין עד כמה הוא שונה לא רק מתרבויות אחרות, אשר הרעיון הזה לא קיים בהן, אלא גם מהתרבות שלנו בעבר. כלומר – עד כמה אנחנו חיים בעולם שונה משמעותית מאשר חיו בני אדם ברוב התקופות וברוב המקומות בעולם.

היה לי חשוב, באופן מובן, להתמקד בתמורות שעברו על היהדות, והספר מקדיש מקום מיוחד לאלה. היהדות המודרנית שונה באופן מהותי ממה שהייתה לפני המאה ה-19: היא הפכה מקבוצת מיעוט אתנית, לדת מצד אחד, וללאומיות מאידך. האינדיבידואליזם המודרני, המסגרת הדמוקרטית ועקרון הפרדת הדת מהמדינה, מציבים בפניה אתגרים כבדים, שעליהם ניסו לענות היהדות האורתודוקסית, היהדות הרפורמית, החרדיות והתנועה הציונית – כל אחת על פי דרכה, והניסיון בספר הוא לבאר כיצד היהדות השתנתה – כלומר כיצד המסורת שהעניקה את עקרון צלם אלוהים למערב השתנתה דווקא בעקבות התהליכים שאימוצו הביא.

וזו הרי שוב שאלת משמעותה של ההיסטוריה: האם העידן הזה שונה באופן מהותי מעידנים אחרים. באופן ממוקד, אף יותר משאלת קיומו של אלוהים או שאלת התרחשותו של מעמד הר סיני, לדעתי זו השאלה החשובה ביותר שיהודי יכול לשאול כיום.

וזו, כמובן, השאלה ששאלתי את עצמי כשיצאתי למסע שבסופו נכתב הספר.

הספר יצא בהוצאת ידיעות ספרים, ואפשר לרכוש אותו ברכישה מוקדמת ב-40% הנחה עם ‘קוד קופון’ 9441.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics