תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

מלחמת הדת הראשונה

משה פעל כ-150 שנה אחרי אחנתון ובתקופתו התחולל המפנה הדרמטי שהוליד את הקנאות הדתית
פרופ' ישראל קנוהל הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון הרטמן וכן פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית. הוא מופקד על הקתדרה למקרא על־שם יחזקאל קויפמן באוניברסיטה העברית, ומרצה אורח באוניברסיטאות הארוורד, ברקלי, סטנפורד ושיקגו. מספריו: רבי המכר "איך נולד התנ"ך" (דביר, 2018) ו"מאין באנו" (דביר, 2008). ספרו האחרון,  "מחלוקת המשיח – למי מחכים היהודים" יצא לאור בהוצאת דביר וזכה להערכה ולתהודה רבה. כמו כן כתב את "אמונות המקרא" (מאגנס, תשס״ו), "בעקבות המשיח"

בניגוד לתפיסה הרווחת בציבור, הרואה בפלורליזם דתי תופעה מודרנית, מעלה פרופ' ישראל קנוהל טענה שונה ומרתקת, לפיה דווקא בעם ישראל הקדום רווחה תפיסה פלורליסטית, שנעלמה רק בתקופתו של משה. "היישום הראשון של מפנה זה התגלה בעת המלחמה אודות פולחן עגל הזהב", אומר קנוהל. "זו הייתה למעשה המלחמה הדתית הראשונה בתולדות המין האנושי"

מתי נולדה הקנאות הדתית? האם ייתכן שהיהדות נולדה דווקא כדת פלורליסטית, המסוגלת להכיל בתוכה השקפות דתיות מגוונות ורק מאוחר יותר החלה לדחות אותן מעליה? מדוע ראו משה והלוויים צורך להשמיד את עובדי עגל הזהב? השאלות המרתקות הללו מעסיקות בימים אלו את פרופ' ישראל קנוהל, השוקד מזה חודשים אחדים על ספר בשם "מלחמת הדת הראשונה".

בספרו מתחקה קנוהל אחר המסורות המקראיות השונות העוסקות במחלוקת סביב פולחן עגל הזהב. הוא מבקש לבחון את השורשים המקראיים של הקנאות והאלימות הדתית כפי שאלו באו לידי ביטוי בהריגת עובדי העגל על ידי משה והלוויים, ולעמוד על אופנים אחרים של תפיסת האמונה שרווחו בעבר, אולם נשכחו והושכחו ברבות השנים.

אחנתון ומשפחתו סוגדים לאל אתון, תחריט מאל-עמארנה

"במרכז הספר עומדת הטענה כי בסיפורי ספר בראשית ובמזמורים עתיקים בספר תהילים נחשף קיומה של תפיסה פלורליסטית שרווחה בעם ישראל הקדום", אומר קנוהל. "תפיסה זו אפשרה פתיחות לדתות שונות שרווחו במרחב שבו נוצרה הדת המקראית. האלים הראשיים של עמים שונים במרחב אוחדו לדמות אלוהית אחת הקרויה בשמות רבים".

"כך למשל מברך מלכי צדק, מלכה הכנעני של ירושלים, את אברהם בשמו של 'אל עליון קנה שמים וארץ' (בראשית י"ד: י"ט). תארים אלו הולמים את תאריו של 'אל', ראש הפנתיאון הכנעני שכונה בפי מאמיניו 'אל קונה ארץ' כלומר, אל יוצר הארץ. אולם אברהם בדברי תשובתו מזהה את אלוהיו של מלכי צדק עם ה' – 'הרימותי ידי אל ה' אל עליון קנה שמים וארץ'. בצדו של 'אל' תופס מקום מרכזי בדת הכנענית האל האחראי על הגשם ופריון האדמה, 'בעל'. בשל זיקתו לגשם כונה בעל בשם 'רכב ערפת', שפירושו רוכב העננים. המשורר של מזמור ס"ח בתהילים מאמץ כינוי זה ומייחסו לאלוהי ישראל: 'שירו לאלוהים זמרו שמו, סולו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו' (תהלים ס"ח: ה). ניתן לאפיין גישה זו כמונותיאיזם אינקלוסיבי, כלומר, תפיסה הממזגת אלוהיות שונות לאל אחד שהוא אדון כל".

רק בשלב מאוחר יותר, מסביר קנוהל, עלתה גישה אחרת, שניתן להגדירה כמונותיאיזם אקסקלוסיבי. "גישה זו גורסת כי רק אל אחד הוא האל האמיתי וכי רק דת אחת היא דת האמת, על כן יש לרדוף ולהשמיד את עובדי האלים האחרים. המעבר ממונותיאיזם אינקלוסיבי למונותיאיזם אקסקלוסיבי הוא רגע המפנה של הולדת הקנאות והאלימות הדתית".

קנוהל אינו מייחס את המעבר הזה ליהדות בלבד. "הגילוי הראשון של תפיסה הקרובה למונותיאיזם אקסקלוסיבי מצוי בהגותו של המלך המצרי פרעה אחנתון. אחנתון, או כפי שהוא נקרא תחילה, אמונחותפ הרביעי, שלט במצרים באמצע המאה ה-14 לפני הספירה. זמן לא רב אחרי שעלה על כסא המלוכה הוא נטש את הדת המצרית המקובלת ואת אליה הרבים ובמקומה הנהיג דת חדשה שבמרכזה אל אחד, האל אתון, שייצג את האור המתגלה בשמש. אחנתון סגר מקדשים של אלים אחרים ומחק את דיוקנותיהם מעל מצבות שהוצבו בידי מלכים שקדמו לו. הוא אף הורה לאנשיו למחוק את צורת הרבים 'אלים' משום שיש רק אל אחד. עם זאת אין לנו כל עדות להפעלת אלימות פיזית כנגד עובדי אלים אחרים בתקופתו. יתר על כן, אלוהי אחנתון היה אל נטול תכונות אנושיות ומשום כך אי אפשר לתארו כ'אל קנא'".

משה פעל כ-150 שנה אחרי אחנתון ובתקופתו התחולל המפנה הדרמטי שהוליד את הקנאות הדתית. "אלוהי משה הוא 'אל קנא', המצווה על הריגתם של עובדי אלים אחרים (שמות כ"ה, דברים י"ז: ב-ה). היישום הראשון של המפנה הזה התגלה בעת המלחמה בפולחן עגל הזהב. זו הייתה למעשה המלחמה הדתית הראשונה בתולדות המין האנושי".

 

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics