טקס הבדלה בין תקופות – לקראת חודש אדר, לציון שובם של כל החטופים לארצנו

כל הזכויות של הרעיון לטקס ושל הטקסים - שמורות למרכז הטקסים במכון הרטמן
אדוה בומנדיל הכהן היא מנחת קבוצות הצפון במיזם התנ"ך. אדוה בוגרת תכנית רביבים באוניברסיטה העברית, בעלת תזה במדרש מקראי. גרה באשחר בגליל, נשואה לסמואל ואם לחמישה.

הזמנה לעצירה:
ביום שלישי 17.2 ל' בשבט יתלכדו יחד כמה תאריכים בעלי משמעות:
יום המשפחה וראש חודש אדר בלוח העברי, יום הרוח האנושית בלועזי.
בשילוב הרעיונות מאחורי המועדים הללו (משפחה, שמחה, רוח האדם, מנהיגות ועוד) –
יש הזדמנות לקיים טקס שיתופי לציון השבתו של רן גואילי ז"ל, החלל החטוף האחרון.

זהו החודש העברי הראשון אחרי יותר משנתיים, שמתחיל כשכל החטופים כבר שבו. ולאחר מלחמה כה ארוכה וטראומתית – חשוב לעצור ולציין כי תם שלב.

סגירת מעגל, גם אם לא שלמה, ורגע של עיבוד, גם אם לא קל – מאפשרים להתבונן על שהיה, ולקוות אל שיהיה. לשאול מה לקחת מהתקופה שנחתמה, וכיצד לקוות לעתיד.

הטקס בנוי בהשראת ההבדלה המסמלת מעבר בין זמנים. ההבדלה מאפשרת לתחום תקופה ולציין סגירת מעגל. לתת מקום לשינוי, ולהבינו. 

דברי  פתיחה לקריאה:
התכנסנו יחד לציין את שובם של כל החטופים, החיים לביתם והחללים לקבורה באדמתם. 

חודש אדר נפתח, וזהו החודש העברי הראשון שבו אין חטופים בעזה. תאריך זה גם הוא יום המשפחה, היום החוגג את המשפחה הישראלית, שאת כוחה הגדול ראינו, את כוחן של המשפחות של החטופים ואת המשפחה הרחבה שהקיפה אותם ואת הפצועים והמשפחות השכולות. זהו גם יום הרוח האנושית, שגם אותה ראינו במנות גדושות בשנתיים ורבע האחרונות

לקראת חודש אדר והתקווה "שמרבים בשמחה"; לקראת יום המשפחה וההוקרה למשפחות שנשאו בגבורה את אתגרי התקופה, ולכבוד הרוח האנושית – התכנסנו לשמוח עם מי ששבו, ומבעד לכאב, לציין סגירת מעגל שמתאפשרת גם לקרובי השבים שאינם בחיים.

"לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים נַפְשִׁי מְיַחֵלָה". נעשה יחד טקס הבדלה. לחתום תקופה ולפתוח חדשה.  

בורא פרי הגפן:
מוזגים לכל המשתתפים מיץ ענבים. מברכים ומרימים "לחיים".

קוראים: יהי רצון שנקדש את החיים ואת מעשינו בהם. שמתוך קשיי התקופה, נבין את אמירת התורה "ובחרת בחיים". בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, מקדש הזמנים, ומאפשר מעברים ביניהם. 

בשמים וריחות:
מעבירים בין המשתתפים ענפי הדס / רוזמרין, ומסבירים את מנהג הבשמים בהבדלה: 

ריח טוב עוזר לנפש. הריח מאפשר לקחת איתנו זיכרונות ומחשבות.  

מברכים:
(מומלץ לחלק את הברכות השונות בין המשתתפים, או לקרוא יחד במקהלה לא אחידה)

יהי רצון
שנזכור ונעביר הלאה לדורות שאחרינו:
שלא הרפינו ולא ויתרנו,
שעמדנו יחד בכוח הערבות ההדדית,
ושמרנו אמונים לחיים.

יהי רצון
שימשיכו להדריך אותנו הערבות ההדדית,
שנחזיק בערכינו העתיקים והמתחדשים:
פדיון שבויים, כבוד האדם,
האמונה בכוח אנושי לתקן מציאות,
והאחריות לעשות זאת.

אור ותקווה:
מדליקים נר הבדלה או נרות, ומברכים: 

יהי רצון
שנוקיר את אור המאמץ. את כל מי שסירבו לוותר ולהתייאש;
מתוך דאגה עמוקה, תקווה ומחויבות.
את מי שהרימו קול או שלט, את מי שפעלו, את מי שהתפללו.
ושנזכור את מי שפעלו לפתוח שערים ולהשיב חיים אל הבית, וחללים אל קבר ישראל.

 יהי רצון
שנגביר את האור. מתוך אחדות ומסירות
שנעריך את חיילי וחיילות צה״ל, במילואים ובסדיר,
שנושאים בעול ההגנה ואף מייצרים מפגשים בין קבוצות ובונים שותפות.

המבדיל בין תקופות:
בהשראת יום המשפחה נברך

יהי רצון
שנישא בלבנו את משפחות החטופים
שלימדו אותנו מהי נאמנות שאין לה קץ,
שנמשיך לתמוך במשפחות שאיבדו את היקר מכל.

יהי רצון
שכמו בשיר: אם נדע להרגיע את האיבה,
על אף עלבוננו, לומר סליחה.

הנחיית חתימה:
לקראת כל חודש חדש מבקשים בתפילה שיהיו לנו חיים טובים, חיים של ברכה, חיים של חילוץ עצמות. זה החודש הראשון מזה כל כך הרבה חודשים, שבו לא מתפללים על חילוץ עצמות חטופים. נסיים את טקס ההבדלה במילות התפילה לקראת חודש חדש:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ ואמותינו,
שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת חֹדֶשׁ אדר לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה.

יְהִי רָצוֹן שתחדש את אדר לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִשְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת וְלִבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, לִגְשָׁמִים בְּעִתָּם, וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, ונאמר אמן

יְהִי רָצוֹן, ומן הרגע הזה נגביר את האחווה, ונקום לזמנים של ריפוי, תקווה ושלום.

"מעבר למילים" – להוסיף בטקס עוד גוון של נגיעה – הצעות לבחירה: 

    • "הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת": אפשר לאסוף את הסמלים שליוו 843 ימים ושעזרו לזכור ולהזכיר את אחינו ואחיותינו שנחטפו. סיכות, צמידים, שרשרות, שלטים ודגלים – אפשר להזמין את המשתתפים לאסוף ולהכניס לצנצנת, למעטפה או לשקית, למשמרת זיכרון. אפשר לחשוב יחד מתי ירצו לשוב לספר דרך הסמלים את סיפור החברה הישראלית בדורנו (בליל הסדר, כתוספת לסיפור החירות, או בשבעה באוקטובר כטקס זיכרון, או ביום פרטי סמלי).
    • שירה משותפת: ניתן לחתום את הטקס בשירה משותפת, התקווה או שיר אחר.
    • הזמנה לשיחה או כתיבה: כדאי לייצר רגע אישי שבו ניתן לחשוב מה ארצה לזכור, במה ארצה לפתוח דף חדש וכיצד לעבור שלב. אפשר לשאול ביחס לאתגרי התקופה שעוד ילוו אותנו: במה אוכל לעזור, כיצד ובמי להיעזר.
    • מסכה עצובה ושמחה: בהשראת פורים אפשר להביא מסכות שונות, ודרכן לעבד את המעבר בין התקופות (רגע שהיה עבורי קשה, רגע משמח, במה אוכל לשמח, ועוד) 
    • יום המשפחה: ברוח ערך המשפחה אפשר לחשוב יחד מה נרצה לשדר למשפחות החטופים, מה היית רוצה שיישאר במשפחה שלך, ועוד.
    • הַצְלִיחֵֽנוּ: אם ברכת הצליחנו בהבדלה מוכרת למשתתפים – כדאי להזמין אותם להצטרף לברכה, ולהגיד יחד בקול: הַצְלִיחֵֽנוּ, הַצְלִֽיחַ דְּרָכֵֽינוּ, הַצְלִֽיחַ לִמּוּדֵֽינוּ, הַצְלִֽיחַ__________. להשלים ולבקש: הַצְלִֽיחַ _________ הַצְלִֽיחַ _______ וּשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ. שנזכה להגביר אחווה, עזרה וריפוי.
הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics