סופים הם לפעמים… קשים.
מבחנים הוחזרו, תעודות נכתבו, לכאורה הלימוד נגמר.
רוחות של חופש מנשבות באוויר, ובכלל – שיעורים בחודש יוני הם לא כמו שיעורים ראשונים ומרגשים בספטמבר.
אז מה אפשר ללמד? ואיך כדאי להיפרד?
"אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו" (בבלי ברכות לא עמ' א)
הגמרא מציעה להיפרד מתוך לימוד, מתוך בירור ושיחה, להיפרד בדיבור.
"שמתוך כך זוכרהו", בעתיד, ונוסיף לדברי הגמרא: משום שכך שאפנו לאורך הלימוד עצמו: חוויה רגשית מתוך תוכן מקראי. אפילו שלכאורה סיימנו את פרקי התנ"ך – להיפרד בלימוד, ולהוסיף לו כיבוד או משחק, שיחה או פעילות.
בדרך זו, נוכל להמשיך את המסר לתלמידים – שהלימוד עצמו מוביל אותנו לשיחה והעמקה.
מוצעות להלן מחשבות ללימוד על פרידת משה וסיום התורה,
ולאחריהן הצעות נוספות לסיום בכיתה, מתוך החומרים השונים שנלמדו במהלך השנה.
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ עַל אֶרֶץ רַבָּה:
ניתן לחתום את הוראת המקרא בעזרת הפרידה הטעונה בסוף ספר דברים, ולראות בה הזדמנות לדבר על סיומים, ועל רגשות הנלווים להם.
מוצעות להלן כמה שאלות ללימוד דברים ל"ד:
- האם תחושות הסיום של משה מלוות בהחמצה או סיפוק? האם מראה הארץ המובטחת – מנחם או מכאיב? ניתן לדמיין מבעד למילים "כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא" (דברים, לב, נ"ב). להוסיף לתמצית המקראית את הרגשות בסיום חיי משה, ולנסות ולהכריע בין החמצה לסיפוק, בין כאב להקלה.
- מדוע התורה מייצרת ערפול סביב הקבר האבוד? נראה שציון הקבר לא נשכח עם הזמן, אלא טושטש והוסתר מראש. היכן רואים זאת בפסוקים? מדוע מנסים להשכיח את קברו של המנהיג החשוב? ניתן לקרוא את פירושו של רלב"ג: "…שלא יהיה מקום קבורתו נודע לאחד מן האנשים… כי אולי אם נודע מקום – טעו יטעו הדורות הבאים ויעשו ממנו אלוה…"
- איפה נקבר משה, ומי קבר אותו? ניסיון לאתר בפסוקים את מקום הקבר עצמו – מוביל לכפילות מבלבלת בין הר לגיא, בין גבוה לנמוך. מצד אחד ניתן להבין מהפרק כי האל בעצמו קבר את משה, וכי מקום קבורתו נעלה ונשגב. מהצד השני בולט המיקום הנמוך בגיא. מה משמעות המיקומים הטופוגרפיים? ומה טמון בסתירה ביניהם?
- האם מותו של משה טבעי או פלאי? אפשר לסמן בתוך הפסוקים את הסיבות למוות, ולמצוא את הגוון הפלאי לצד תיאור המוות הטבעי. מדוע לא מתוארת סיבת המוות, ולמה מודגשת חיוניות הגוף?
***
בנוסף לפרק לד בספר דברים, ניתן להוסיף ללימוד יצירות שנוצרו לאור המקור המקראי. סיום חיי משה מהדהד כשאלה רגשית טעונה, מסקרנת, במקרא ומחוצה לו.
מבין היצירות שנכתבו על מות משה, אזכיר למשל, את הגמרא: וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע – (בבא בתרא ט"ו) חז"ל שואלים על הפרדוקס כיצד והאם אמנם משה כתב על מותו בעצמו. הגמרא מציעה מדרש יפה על משה, ומבעדו נוגעת בשאלת ביקורת המקרא ובעומק תחושות הסיום והפרידה. גם הפיוט של אלעזר הקליר המובא במאמר המצוין של סמט על סיום משה, שירה של רחל ועוד.
וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו – הצעות נוספות לסיומי שנת הוראת מקרא:
- פרידה מדמות מקראית: מבין הדמויות שנלמדו השנה בכיתה, בחרו רגע שבו יש בסיפור המקראי: פרידה או סיום. מתוך רגע הסיום בפסוקים, ניתן לבחון יחד בשיחה: אילו רגשות טמונים בפרידת הדמות בסיפור? מה חשוב בתיאור הסיום, ומה חסר בו?
כתיבה יצירתית או הצגה, למשל מכתב פרידה / צוואה / פגישה נוספת לאחר זמן, בלשון הדמות עצמה או מהקורא אליה – יכולה לגעת בעומק הרגשות של פרידה וסיום. מתוך המחשבה על הדמויות המקראיות – כדאי לשוב לכאן ועכשיו, ולתת מקום להיפרד בעצמנו מן הדמות וסיפורה. לתת מקום למחשבה על פרידות שונות בסיומי השנה הזו.
- משחק דפדוף בסופי הספרים במקרא: נדפדף בין ספרי המקרא, במילותיהם האחרונות. היכן נמצא סיום חיובי? איזה סיום קטוע, והיכן הגיעו ליעד? איזה סיום מתאים לספר ואיפה מוסיפים מסר נוסף? ננסה לשיים עם התלמידים את מאפייני הסיום, ולמצוא זיקות בין התחושות שעולות בכיתה בסיומי השנה, לבין סיומי הספרים במקרא. לסיום סיומת😊 ניתן לדפדף לסיום הספר האחרון בתנ"ך ולבחון את המילה האחרונה מכולן: "וְיָעַל" (דה"ב לו, כ"ג), מה משמעות הסיום בפועל עתידי? איזו תקווה טמונה בו, ומדוע להביט לעתיד? להעמקה על סיומי ספרים במקרא ראו דבריו של הרב זקס והרצאתו של פרופ' זקוביץ.
- חזק חזק ונתחזק: במסורת היהודית נהוג שכשאדם או קבוצה מסיימים מחזור קריאה של ספר בפרשת השבוע – קוראים "חזק חזק ונתחזק".
ניתן לקרוא עם התלמידים את הפסוקים האחרונים, ולהזמין לכתיבה רפלקטיבית:
חזק חזק ונתחזק:
מה עבד חזק בלימוד? במה כל אחד התחזק מאז ראשית הלימוד? ומה עוד תרצו להתחזק?
- דגמים של פרידה בתוך המקרא: בסיפור פרידת אליהו ואלישע – ניתן למצוא כמה דגמים אופייניים לרגעי פרידה, כפי המפורט במאמר על הפרק באתר המיזם. ניתן להתבונן בדפוסי הסיום בסיפור, ולבחון יחד: כיצד כל דמות מתנהגת בפרידה? כיצד אתם מתנהגים וכיצד תרצו להתנהג בפרידה?
***
תשומת הלב לתהליכי הסיום – מאפשרת לכיתות לאסוף את חומר הלימוד, לתחום את חוויית השיעורים, לחתום את התהליך ולהיפרד. היכולת לדובב את תהליכי הסיום מתוך לימוד מקראי על פרידה – מאפשרת להדגים בכיתה שיחה מתוך לימוד, לשוב ולהרגיש שפרקי המקרא הם הזדמנות טובה לחשיבה עצמית, לשיתוף ומפגש.
שיהיו סיומים טובים! וחופש כיף
***
