אנו בשנים רצופות שינויים: מגפות ומלחמות, סגרים והגבלות. דומה כי השינוי הוא הקבוע, והמפתיע –כבר מוכר. שיבוש השגרה – חוזר ונשנה, צפוי לא פחות מן השגרה עצמה. לקראת פסח וסיפור יציאת מצריים – נרחיק במחשבה לתקופת המדבר, ונבחן את טיבו של הענן שליווה את העם בנדודיו.
מאז היציאה ממצרים, דרך התגלויות האל במדבר ועד להשראת השכינה במקדש שלמה- מצטרף עמוד הענן למסע העם: הולך לפניהם, מגן עליהם, מתווה את הדרך, מסתיר ומגלה את האל.
מהו הענן? למה דווקא סמל זה נבחר להתוות וללוות את דרכם של בני ישראל בנדודי המדבר? ומה ניתן ללמוד ממנו לתקופתנו בזמן מלחמה?
"וְרָאָה כׇל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן" (שמות לג, י) – מהו הענן?:
המילה ענן מופיעה במקרא 87 פעמים: וברוב מוחלט של מופעי המילה – אין הענן קשור בירידת ממטרים.
מה משמעות הענן בתנ"ך?
בפסוקים רבים התגלות האל מלווה בענן. כך למשל: "וַיֵּרָא ה' בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל פֶּתַח הָאֹהֶל׃" (דברים לא, טו). נראה אפוא כי הענן מסמל שכינה, נוכחות אלוהית.
הענן כסמל להתגלות האל, או הסתרתו?
בפסוקים רבים עולה הזיקה בין הענן לבין ההתגלות, ואולם האם זה גילוי או הסתרה, שהרי "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן…" (שמות מ, ל"ה)
ובאופן דומה אך מאוחר יותר בבית המקדש: "וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן…" (דה"ב ה, יד)
ואולי חלק מההתגלות היא ההסתרה, והענן המעורפל מסייע הן לריחוק והן לקרבה. נוכחות האל, וההגנה מפניה – מסומנות שתיהן בעזרת הענן.
זיקת הענן להתגלות האל מבהירה שמשמעות הענן אינה פרקטית אלא סמלית. ישות מערפלת ולא תפקיד גשמי.
"וכמו ענן להתגשם" (נעמי שמר) – רק סמלי, או משמש לתפקיד ממשי?
נשוב להופעת הענן בסיפור יציאת מצריים, ונראה כי לענן היה גם תפקיד מעשי ולא רק סמלי, כליווי והגנה ממשיים בראשית תקופת המדבר. כך למשל בעת חציית ים סוף:
"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה: לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם:" (שמות יג, כ"א-כ"ב)
וכך גם "וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים" (יהושע כד' ז') על פי המסופר ביציאת מצריים בשמות: "וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם" (שמות יד' יט'). הענן מציל אפוא את העם ביכולתו להסתיר ולכסות, הוא גוף של ממש, אשר מחשיך ומפריע למצרים, מגן ומושיע לעברים.
גם בהמשך קורות העם, לאחר ההצלה מהמצרים, ממשיך הענן ללוות ולסייע: "וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם…" (במדבר יד, י"ד) כך גם משתקף במזמור תהלים: "וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכָל-הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ" (תהלים, עח, י"ד).
בתקופת המדבר הענן שימש אפוא כהכוונה לבני ישראל, מעין "'waze" עתיק, המסמן מתי ולאן להמשיך במסע. כך, מתברר, שהענן אינו רק סמל מופשט, אלא מורה דרך, מנחה ומלווה.
ליווי הענן – מרגיע או מלחיץ?
"וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי-כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ט, י"ז).
הפסוקים מורים כיצד הענן ישמש כתמרור וסימן. כל עוד הענן חונה ומכסה את המשכן – על בני ישראל לעצור. עם עליית הענן מעל אוהל מועד – עליהם להמשיך בדרכם.
לכאורה, ההנחיות ברורות: עצירה והמשך המסע על פי ה' ונציגו בשטח. אך מבעד לכך, תיאור הזמן כה מעורפל: "וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל-הַמִּשְׁכָּן… אוֹ-יֹמַיִם אוֹ-חֹדֶשׁ אוֹ-יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ" (במדבר ט, כ'-כ"ב). כיצד יכולה להיות תחושת וודאות כשלוח הזמנים כה נזיל ומוסתר? כיצד האדם בנדודיו במדבר יכול להבין מה משך הזמן שהוא נשאר במחנה, וכיצד הוא יכול להתארגן ליציאה? האם התלות בגורם החיצוני העלתה תחושת חוסר אונים בקרב מחנה בני ישראל?
"תן לשינוי לצמוח. אל תפחד מהפחד …" (אביתר בנאי): להתמסר לחוסר הוודאות
שינוי נשמע ההפך מיציבות. סיפור הענן מאפשר לדמיין שאולי בחיי הנדודים במדבר, חיים המלאים בחוסר וודאות, ההתמסרות לסימן הענן אפשרה לא להילחץ מהשינוי כי ממילא לא ניתן להיערך לקראתו. כשתגיע העת לתזוזה – הענן יסמן אותה. ועד אז, ניתן להתרכז בהווה. אולי הענן איפשר לבני ישראל הרפיה מדריכות התכנון? אם אין אפשרות להיערך ולתכנן, אולי הצליחו במסע המדבר לסמוך על סימני ההנהגה, להגיע להרפיה ולתת לתודעה מנוחה.
אז למה דווקא ענן?
מתוך הלימוד בפסוקי הענן – ניכר אופיו המעורפל: מגלה את האל ומסתיר אותו, מנחה את הדרך אך אפוף בחוסר וודאות. מופיע ונעלם, בהיר ומסתתר. אופיו המעורפל של הענן במקרא, והמתחים העולים מתפקידיו בסיפור – הולמים לכך שהוא קשור במהותו לגילוי השכינה, ומסבירים את מקומו כסמל מלווה בסיפור נדודי העם וגדילתו.
הצעות לרגעי חשיבה בהשראת הלימוד:
