איתן מאיר
איתן מאיר
במה אני יהודי? זו השאלה שהוציאה אותי למסע בירור מעמיק, שבמהלכו קמה קבוצת לימוד אזרחית – שממנה צמחה תוכנית "משמרת" במכון הרטמן.
כך זה קרה:
אחרי שנים של מילוי תפקידי ניהול בכירים במשק יצאתי לפנסיה – והיום אני פנסיונר עסוק. בין יתר עיסוקיי אני משתתף בפעילות של לימוד, שיח ויוזמה חברתית במסגרת, ששמה מעיד על חזונה, "בית לשתף עצמנו" (מבוסס על סיסמה שנרשמה על גג מפעל בקרית אריה בפתח תקווה, "נדרנו נדר לשתף עצמנו בבניין עם וארץ ישראל").
אחרי שנה של לימוד מקורות יהודיים מהעבר הרחוק ועד ימינו, הרצאות וסיורים, נערך סקר בין חברי הקבוצה שנועד לאפיין את זהות המשתתפים ברצף שבין ישראליות ליהדות. אנו מודה שהפתעתי את עצמי בתשובות: התברר לי שיותר מאשר אני יהודי (שעבורי זו זהות מוצקה) הרי שאני חש את עצמי במובהק כישראלי-לאומי.
כאן עלתה אצלי השאלה "במה בעצם אני יהודי" והיא שהביאה אותי ליזום, יחד עם צוות מצומצם שהצטרף אליי, את הקמת קבוצת הלומדים מתוך "בית לשתף עצמינו" – כולם במינעד זהותי של מסורתיים עד חילוניים שמבקשים תשובה לתהייה הזו.
מתוך היכרותי עם מכון שלום הרטמן, כמרכז של תפיסה יהודית עמוקה ומגוון דעות ויכולות, פניתי להנהלת המכון בירושלים כדי שישמשו לנו אכסניה רעיונית ופיזית לפעילות.
במהלך העבודה והתכנון של שנת הלימוד, נערכו בנובמבר 2022 הבחירות לכנסת וקמה ממשלה ששר המשפטים בה, יריב לוין, הכריז על רפורמה משפטית (או: הפיכה משטרית, כל אחד על פי גישתו). היה לנו ברור שלמרות הכוונה לעסוק בנושא המקורי והחשוב, באותה העת חשוב יותר היה לעסוק בדחוף, זאת לנוכח הסכנה לקרע חברתי חריף.
הוחלט אם כן להתמקד בנושא "ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית", על היבטיו השונים. כדי להתמודד עם העניין, שעד לאותה יוזמה של הממשלה, לא היו לגביו תהיות במובהק במרחב הציבורי, הקמתי יחד עם הצוות הניהולי קבוצה מעורבת, שכללה דתיים, מסורתיים וחילונים, שרובם לא הכירו איש את רעהו לפני.
הקבוצה התמקדה ועדיין מתמקדת בלימוד ושיח בנושאים שחוצים מגזרים בחברה הישראלית, כמו: שבת וחג במרחב הציבורי, התיקונים הנדרשים במערכת המשפט, החינוך בישראל, יהדות התפוצות ועוד… המטרה הייתה לקיים שיח ולגבש הסכמות שאותן אפשר יהיה לקדם ולהציע במרחב הציבורי.
היוזמה קבלה משנה תוקף, דחיפות ורלוונטיות ככל שהתפתחה הפעולה החד-צדדית של החקיקה בכנסת, שרבים ראו בה הפרת האיזון בין רשויות המדינה הדמוקרטית (המחוקקת, המבצעת והמשפטית). המהומה החברתית בארץ רק החריפה את המצב, שהפך לסיכון בטחוני עם אסון שבעה באוקטובר 2023.
לנוכח הנסיבות, עדכנו את החזון של פעילותנו וקיבלנו על עצמנו לנסות ולהגיע להבנות והסכמות בין משתתפי הקבוצה בנושאי מחלוקת מהותיים ואקוטיים בחברה הישראלית. הוספנו גם מטרה של הקמת קבוצות דומות, בהובלת חברים מהקבוצה, במטרה להרחיב את מעגלי הפעילות בחלקים נוספים בחברה.
ואכן, לאחר שנה ראשונה של עבודה משותפת, קמו שלושה מעגלי שיח בקבוצות מעורבות הפועלות במקביל באותה מתכונת ועל פי אותו חזון – ועוד היד נטויה.
תוכנית הפעילות חוברה בשנה הראשונה במשותף על ידי הנהלת הקבוצה והנהלת מכון הרטמן, והיא כללה מפגשי לימוד ושיח עם אנשים שמייצגים קשת של דעות בנושאי המחלוקת העיקריים בחברה הישראלית.
הפגישות הראשונות של הקבוצה, שלא הכירו זה את זה, התאפיינו בחשש ובספקנות הלגבי היכולת לגשר על פערי התפיסות. לאחר שנת פעילות משותפת ראשונה נוכחנו לגלות שיש נושאים שבהם הצלחנו להגיע להסכמות מוגבלות בלבד, ונשארנו עם תחושה של חוסר מיצוי. לא ויתרנו ויזמנו שנה שנייה של פעילות, בהנחייתו של מר יהודה טאובמן, גם הוא ממכון הרטמן.
מאחורינו כבר כמה פגישות מתוך התוכנית השנתית של השנה השנייה ואנו חשים שהאינטימיות והחברות שנוצרה בין חברי הקבוצה אחר שנת הפעילות הראשונה, מכסה את הקצוות המחודדים של חילוקי הדעות ומקשה לרדת לעומק הפחדים והחששות.
אנחנו ב"אמצע העלייה" ומקווים שבמהשך יפוגו החששות ונוכל להגיע להבנות ולהסכמות על הערכים ו"כללי המשחק" של החיים המשותפים כחברה. הגם שעדיין לא הגענו למיצוי התהליך, אנו מאמינים שהכרחי ואפשרי לפעול יחד, למרות חילוקי הדעות בינינו.
כדי שזה יקרה אנחנו יודעים וזוכרים שלא מספיק להיות צודק, כפי שכתב יהודה עמיחי בשירו, "המקום שבו אנו צודקים":
מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם
פְּרָחִים בָּאָבִיב
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה
כְּמוֹ חָצֵר
אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים
אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ
כְּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת,
כְּמוֹ חָרִישׁ
וּלְחִישָׁה תִּשָּׁמַע בַּמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ הָיָה הַבַּיִת
אֲשֶׁר נֶחְרַב
מאמינים ונחושים להמשיך להתקדם למימוש החזון.
—————
תודתי והערכתי נתונות לחבריי לצוות הניהול: שרון ורדי, ליאור בן צור, מוטי שקלאר, וגדי אמיר.
