במאמר שהתפרסם ב"ישראל היום", קבעה שרה העצני כהן כי השמאל בישראל נמצא ב"טנטרום" לאחר דברי הנשיא טראמפ בזכות טרנספר לכל הפלשתינים בעזה. כדוגמה, ציטטה מדבריי, התוהים כיצד מציבור מצולק שמתאבל כבר 20 שנה על גירוש של 8,000 איש יוצאים אנשים שסבורים כי גירוש של 2 מיליון יכול להיות סביר.
העצני הסבירה ש"בעולם נורמלי יש סיבה ותוצאה", וכי תושבי גוש קטיף לא יצאו לטבוח בחפים מפשע, ואילו "אלפים מתושבי עזה" כן, תוך שהם "ידעו שיש להם לגיטימציה בואכה הערצה מצד הציבור שלהם". בעולם נורמלי אכן יש סיבה ותוצאה, אולם אי אפשר להצדיק מוסרית תוצאה שכוללת גירוש 2 מיליון איש על מעשיהם של כמה אלפים. נכון, רבים בעזה תומכים בחמאס וחגגו את הטבח בעוטף, אולם גירוש המוני הוא עונש חסר פרופורציה על תמיכה בטרור. שלא לדבר על ההמונים שלא תמכו ולא תומכים בחמאס. ברור, לכל הפחות, שכלל הילדים בעזה, שמהווים כמעט חצי מהאוכלוסייה, חפים מפשע.
כדי להבין את גודל העוול אפשר לדמיין את החלת אותם העקרונות על יהודים. איש מאיתנו לא סבור שמפני שמעשי אלימות יצאו מההתנחלות יצהר יש לגרש את כל תושביה. אנחנו אפילו לא חושבים שיש לגרש את הפורעים עצמם, גם לא את המתנחלים ששרפו בתים ומכוניות בחווארה. האם העצני חושבת שיש לגרש את עמירם בן אוליאל, רוצח משפחת דוואבשה, או את משפחתו, מישראל? האם יש לגרש את חברי המחתרת היהודית ובני משפחותיהם? ודאי שלא. טרוריסטים יש להעניש, אולם בסביבה תומכת טרור מטפלים באמצעות יצירת יציבות, צמצום הגורמים לסכסוך, בניית תנאי מחיה ראויים, וכמובן חינוך.
גירוש אינו אמצעי מקובל לכך בשום מקום בעולם. העם היהודי ידע גירושים המוניים בעברו. מאנגליה, מפורטוגל, וכידוע גם מספרד. אנחנו זוכרים את המאורעות הללו כפשעים אדירים כלפינו, כפי שאכן היו. מספרד גורשו ככל הנראה בין 100 ל־200 אלף יהודים, וזה הספיק כדי להפוך את גירוש ספרד לאחד מהמאורעות הטראומטיים ביותר בהיסטוריה היהודית. האם עם שמבכה את גירוש בניו גם 500 שנה אחרי המעשה יוכל להצדיק גירוש המוני של בני עם אחר?
דומני גם שמי שמאמצים את דבריו של טראמפ לא מבינים במה כרוך הדבר בפועל, שהם לא מבינים שמדובר בריכוז אלים של המוני בני אדם, בפירוק קהילותיהם, באריזת מיטלטליהם, בכליאתם במחנות מעבר, בדחיפתם לאוטובוסים או רכבות או ספינות, ובהעברתם הכפויה למחנות פליטים בארץ אחרת. אין שום מציאות שבה גירוש המוני של גברים, נשים, ילדים, קשישים, משפחות, קהילות, יישובים, ערים, הוא מוסרי, יהודי או אנושי. אפילו להעלות את זה על הדעת הוא בגידה בצלם אלוהים שלנו, ודאי שבשלהם, הוא הפניית גב להומניזם בסיסי, למוסר האנושי הכי פשוט, שלא לדבר על כפירה בהיסטוריה היהודית.
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
