הפרק מתחיל ב"וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת ה' לִפְנֵי עֵלִי, וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין חָזוֹן נִפְרָץ" (פסוק א') ומסתיים ב"נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַה'" (פסוק כ'). איך זה קרה?
איך יכול להיות שעלי לא מתרגש, לא עצוב, לא נדהם מהנבואה?
הקדשת שמואל לנביא | ניתוח ספרותי (שמואל א' ג') / נתן קלאוס
הקדשת שמואל לנביא / דני עובדיה
נבואת ההקדשה של שמואל / הרב אמנון בזק
שמואל: כהן או מורד? / ד"ר ליאורה רביד
"כי נאמן שמואל לנביא" – היש גבול לנאמנות הנבואית? / ד"ר יושי פרג'ון
בין שמואל לעלי / הרב שמעון קליין
שמ"א | פרק ג-ד | גדילתו של שמואל וחורבן שילה / הרב דוד נתיב
שמואל א' פרק ג' / הרב בנימין בודנהימר
שמואל – מלידתו עד מינויו כנביא / פרופ' יאירה אמית
הקדשת הנער שמואל לנביא / פרופ' אוריאל סימון
