/ ראשית - מיזם התנ"ך

בימינו, ספרי קומיקס אינם רק ספרי שעשוע המתארים גיבורי על, אלא הם סוגה ספרותית המאפשרת דיון מעמיק ורציני בנושאים היסטוריים וחברתיים.
הקומיקס יכול לספר סיפור בתמונות, לעצב דמויות ולאפיין "אב טיפוס" של דמויות מייצגות, ובדרכים אלה לאפשר העברת מידע וביטוי של מגוון דעות ועמדות.

הצעות להוראה באמצעות קומיקס

1. כלי עזר לקריאת הסיפור ברצף, וממנו לצאת לקריאת הטקסט המקראי ולניתוח הפרק.
2. יצירת גירוי, סקרנות ועניין בפרק – טרום קריאה.
3. דמויות ותפקידים – קריאה בקומיקס בכיתה בקול, על פי תפקידים ודמויות.
4. מיקוד ב"פריים" אחד (איור אחד) ודיון באירועים או בפסוקים הקשורים אליו – מדרש תמונה.
5. זיהוי בין תמונה לפסוק – התמצאות והבנה.
6. מתן מענה לאלה ש"הלכו לאיבוד בסיפור" ולאפשר להם התמצאות קלה ברצף.
7. לאחר הלימוד – הקומיקס יכול לשמש ככלי לחזרה ולעבודה בבית.
8. הזמנה ליצירה עצמית של תלמידים, לפי הפרק / הסצינה הנלמד/ת.

המתודה של שימוש בקומיקס מאפשרת התייחסות אליו הן בדרך פרשנית והן בדרך יצירתית, המזמינה את התלמיד ליצירה משל עצמו. הקומיקס משמש גם אמצעי להסבר הטקסט וגם ככלי המפעיל את הלומדים.

איך ליצור קומיקס – בכמה צעדים

1. כדי ליצור מסגרות קטנות ולבנות רצף סיפורי- צריך לתאר סיפור על-ידי פירוק לסצינות.
   עצם הפירוק מהווה עיבוד של הסיפור שרוצים לספר.
2. יש להחליט אם רוצים בסצינה המסוימת להסתכל מרחוק long shot או לקבל תקריב close up.
3. אפשר ליצור עלילה שבה הגיבור נזכר בסצינה מהעבר, ואז "להחשיך את האור" בסצינה בה הגיבור נזכר, ואילו בסצינה של ההיזכרות- להאיר את הריבוע בצבעים עזים. Lighting/Flashback.
4. צורת המלבן של הסצינה מצביעה על אורכה בממדים של זמן (pacing). מלבנים מאורכים רבים (מוצבים לגובה) זה לצד זה מצביעים על התרחשות מהירה מאוד.
5. אירועים שמתרחשים באותו זמן מיוצגים במלבן ובתוכו עוד מלבן Parallel Editing. למשל – אדם שצופה באירוע וחושב על מה שהוא רואה מתואר במלבן קטן שנמצא בתוך המלבן בו מצויר האירוע הזה.
6. כדי להתקרב ולהתרחק מהנושא של הסצינה ניצור רצף של מלבנים צמודים, כשבכל מלבן ה"עדשה" מתרחבת ורואים יותר פרטים של המקום בו הדמות עומדת. יש להשתמש באפשרות זו כדי ליצור דרמה, למשל, או להפתיע את הקוראים.

לומדים שמשתמשים בקומיקס נדרשים לכתוב את :
המילים שאומרות הדמויות
המילים שחושבות הדמויות
לספר מנקודת המבט של כותב הסיפור
לתאר מקומות על-ידי שיום שלהם (בית-ספר, מכולת…)
החיבור שהלומדים צריכים לעשות בין התיאור החזותי לטקסט מלמד
אותם גם להבין חיבור כזה בטקסטים מגוונים שהם קוראים.