תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן, מתח ביקורת על התנהלות ממשלת השינוי של בנט ולפיד, והוא ספקן עד כמה הנושא של יהדות ומדינה מעניין אותם.
"השיח שם היה על כשרות, גיור ומועצות דתיות, פחות על הסוגיות הרחבות כמו שבת ונישואים", הוא סיפר בריאיון לאתר "זמן ישראל". "לא היו שם רעיונות ברמה הכי בסיסית. אף אחד לא הציג נייר ואמר 'הנה רעיון יצירתי שאפשר ליישם'.
"כשמגיעים לפרקטיקה ולשאלה על מה אתה נלחם, אם חשוב לך להקים ממשלה ולא אכפת לך מהנושאים עצמם – הדברים האלה נדחקים הצידה. בנט לא התעניין בנושא בממשלת 'ברית האחים', ולא השתנה מאז. כפי שאני קורא את זה, הוא עדיין אומר את אותם הדברים. אבל אם יבוא מישהו אצלו או אצל לפיד שירצה לשנות, אני מניח שהם יקדמו את זה".
ממשלת השינוי נכשלה בהיבט הזה?
"חוץ ממתן כהנא, שר הדתות לשעבר, מה היא עשתה? מתן כהנא הוביל שינויים שהיינו חלק מהם; חלקם שרדו וחלקם לא. לצערי, בהרבה מקומות אחרים לא היה שינוי, וגם לחברה האזרחית יש תפקיד בזה".
גם על הממשלה הנוכחית יש לו לא מעט ביקורת, אפילו יותר. "הממשלה הזו קמה על מזבח הזהות היהודית של המדינה, זו עילת הקיום שלה. זה הדבק ששם הקוד שלו הוא 'זהות יהודית'. גם במחאות נגד המהפכה המשפטית, בצד השני עמדו עם שלטים שקראו 'אנחנו המדינה היהודית'".
"יש להם את היומרה לדבר בשם היהדות, חוקיה, דיניה והלכותיה, והם רואים בעצמם את המוסמכים היחידים לפרש אותם", הוסיף פרנק. כדוגמה ליומרה של הקואליציה לבלעדיות על הזהות היהודית הוא מביא את חוק יסוד לימוד התורה.
"החרדים דואגים לעצמם ונשענים על האמונה שהם היהדות וזהו. סמוטריץ' ומעוז לא מספיק יהודים מבחינתם. גולדקנופף אמר שישיבות הסדר זה לא בדיוק לימוד תורה, ואם תשים אותו בחדר שקט בפינה ותשאל אם הישיבות של ה'פרענקים' זה גם נחשב? לא. כי לימוד תורה זה שלהם. כל אחד חושב שהוא מחזיק את הדת".
"הסיפור הוא האם היהדות שייכת לגורם מסוים, ואם יש לו במקרה כוח פוליטי – הוא יכפה אותה על אחרים", אמר פרנק. "בישראל לא מתמודדים עם שאלה תיאורטית של 'דת ומדינה', אלא עם יהדות והמדינה. זה נובע מכך שיהדות לא רק דת. מי שאומר שאנחנו מדינת העם היהודי, גם מצמצם את זה. אנחנו מנסים לייצר תוכן לשאלה המורכבת של מדינה יהודית, שאינה מצטמצמת רק למדינת העם היהודי וגם לא ליהדות ששווה הלכה ודת".
לקריאת הריאיון המלא – לחצו כאן
