בלי אזרחות אוטומטית: פתרון אפשרי לפלונטר של חוק השבות

כבר יותר מ-50 שנה שמדינת ישראל מסתובבת סביב סוגיית חוק השבות ולא מצליחה להכריע. תני פרנק מסביר מדוע החוק נוגע בעצבים הכי חשופים, ומציע שלמרות הרגישות יש לטפל בו בנחישות

גל העלייה הגדול מאוקראינה ומרוסיה שרבים מתוכו זכאי שבות הוכיח שסוגיית חוק השבות רלוונטית מתמיד. עברו כבר יותר מחמישים שנה מאז שהחוק תוקן בפעם האחרונה. ורבים מסכימים שהוא דורש עדכון.

בשנים האחרונות הביקורות הגוברת ועולה נגד החוק עוסקת בעיקר בסעיף הנכד. המאפשר למי שסבו או סבתו יהודים לקבל אזרחות.

כחוק שמגדיר הלכה למעשה את זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, נחוץ ואף חשוב מאוד לעסוק בו מחדש.

בסופו של דבר החוק מגדיר משפטית לא רק מי הוא יהודי אלא גם מי הוא העם היהודי: עצם העובדה שהחוק מאפשר לבני משפחותיהם של יהודים לעלות אוטומטית לארץ מהווה הכרה בעם היהודי לגווניו.

תני פרנק מציג את המסמך של המרכז ליהדות ומדינה, שבכוונתו להציע הצעה מאוזנת, שמושתתת על ההנחה שיש להפריד בין שבות לאזרחות, כאשר האיזרוח לא צריך להיות אוטומטי.

מוזמנים ומוזמנות לצפות.

השארת תגובה