תמכו בנו
מסליחות לשיחות: מתשובה אחת לתשובות רבות
"השמים משתנים לעיני החקלאים, השכנים מתכוננים לימים הנוראים" - לאנשים שונים יש גישות שונות לחיים, לאמונה ולתשובה, ועל כך בביצוע ל"שיר תשרי" ובדבריו של חתן פרס ישראל פרופ' משה אידל

סיורי הסליחות בוטלו? רוצים להיכנס לאווירת החגים? בכל יום נפרסם באתר מכון הרטמן ביצוע לפיוט מהסליחות וכן שיחה קצרצרה בעקבותיו. והפעם, קפיצה קטנה אל השירה העברית, עם ביצוע מהפנט ל"שיר תשרי" של רחל שפירא. לאחריו, דברים מאת חתן פרס ישראל למחשבת ישראל, פרופ' משה אידל, שמשרטט את השינויים במושג התשובה. להלן חלק קטן מדבריו:

"כמו כדור שלג, העולם היהודי מוסיף כל העת משמעויות נוספות וחדשות על מושגים ונקודות מוצא שמוזכרים במקורות, ובעיקר במקרא. התשובה היא דוגמה טובה לכך: ברבות השנים התווספו לתשובה פנים נוספות – גאולת הנפש האישית, גאולת העולם, הגאולה המשיחית (שתלויה בתשובת העם כולו), ואפילו גאולת הכוחות האלוהיים.

"במהלכים מעין אלה, העולם היהודי הולך ומתפתח – מוסיף משמעויות ומדגיש משמעויות, ומאפשר ליהודים מסוגים שונים למצוא עניין בדרכי ההתנהגות של היהדות".

החמצתם את הסרטונים הקודמים? כאן תמצאו את "בן אדם מה לך נרדם", כאן את "אוחילה לאל" ו"אדון הסליחות", וכאן את "אתה נגלית".

על הפיוט:

מתוך אתר תרבות il: "שיר תשרי" עוסק בשלל האירועים הקשורים לתחילת השנה היהודית (כפי שהיא משתקפת בחודש תשרי), אך ייחודו של השיר נובע מהצמדתו למחזור החיים החקלאי האופייני לחודש תשרי בארץ ישראל. המשוררת רחל שפירא משתמשת בשלל הסממנים של חודש תשרי גם כדי לתאר מערכות יחסים בין בני אדם לבין עצמם ובין בני אדם לטבע ולכוחות נעלים.

השיר נפתח בתמונה של שמים ה"משתנים לעיני החקלאים". לאחר תקופת הקיץ השחונה, שינוי השמים הוא דבר מבורך לחקלאים הנזקקים לגשם. בהנגדה לחקלאים, תשומת הלב עוברת לשכנים ה"מתכוננים לימים הנוראים". החקלאים והשכנים אינם חברים באותה קבוצה, והשיר למעשה מותח ביניהם קו. המשותף לשניהם הוא שינוי השמים; בעיני החקלאים שינוי השמים משמעו שינוי העונה החקלאית וציפייה לגשמים שיקבעו את הצלחת יבולי השדה, ואילו השכנים הדתיים או המסורתיים מתכוננים ל"ימים הנוראים", שבהם על פי המסורת היהודית נפתחים שערי שמים לתפילות האדם, טרם ייקבע גורלו לשנה הקרובה בראש השנה וייחתם ביום הכיפורים.

מוזיקה:
גיטרה ושירה: יהלה לחמיש

השארת תגובה