תמכו בנו
מסליחות לשיחות: כיצד התשובה אפשרית בכלל?
בעשרת ימי תשובה קוראים בעדות המזרח "יה שמע אביונך" ומבקשים מחילה, אבל בתהליך התשובה קיים אבסורד מובנה - איך אפשר "למחוק" משהו שכבר קרה? כיצד ניתן להשיב מצב לקדמותו?

סיורי הסליחות בוטלו? רוצים להיכנס לאווירת החגים? בכל יום נפרסם באתר מכון הרטמן ביצוע לפיוט מהסליחות וכן שיחה קצרצרה בעקבותיו. והפעם, לקראת יום הכיפורים הקרב ובא, הפיוט "יה שמע אביונך" הנאמר בעשרת ימי תשובה בעדות המזרח וצפון אפריקה. אחרי הפיוט, דברים מעוררי מחשבה מאת יפה בניה. הנה חלק קטן מהם:

"יש איזה אבסורד בעצם אפשריותה של התשובה – שהרי החטא נעשה, הוא היה בעולם – אז איך אפשר להשיב את המצב לקדמותו, למצב שלפני החטא או הפגיעה? זו שאלה בסיסית, תשתיתית, שנובעת מן ההנחה שהתשובה היא יותר מתיקון של משהו שנפגם. במובנה הרדיקלי, התשובה היא שיבה למצב שלפני, היא השבת מצב לקדמותו.

"מנקודת מבט רציונאלית, הרצון והחרטה אינם מבטלים את המעשה עצמו. איך נסביר אם כן את התשובה? מה מאפשר אותה?".

החמצתם את הסרטונים הקודמים? כאן תמצאו את שאר הפיוטים והשיעורים ששודרו במסגרת הפרויקט.

על הפיוט:

מתוך אתר "הפיוט והתפילה": פיוט סליחות הנאמר בעשרת ימי תשובה ע"י עדות המזרח וצפון אפריקה. לאורך כל הפיוט מודגש מצבו של עם ישראל כנתון בצרה – אֶבְיוֹנֶיךָ, עַם מִמַּעֲמַקִּים, רוֹב מְצוּקִים, עֵדֶר תּוֹעֶה. הפנייה אל הקב"ה היא כאל אב: אָבִינוּ לְבָנֶיךָ אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ – עם ישראל מבקש מחילה וסליחה מבוראו ולוּ רק בשל היחס אב-בן שקיים בין הקב"ה ובין עם ישראל, שכן כשלעצמו יודע הוא שאינו ראוי וזכאי למחילה: וְאִם לֹא תַעֲשֶׂה לְמַעֲנָם, עֲשֵׂה צוּרִי לְמַעֲנֶךָ.

הרכב מוזיקלי:
שירה ועיבוד מוזיקלי: הרב אורי קרויזר
עוד, קאנון ושירה: אלעד גבאי
גיטרה, כליט, הקשה ושירה: יהלה לחמיש
גיטרה ושירה: הרב שי זרחי

השארת תגובה