סיורי הסליחות בוטלו? רוצים להיכנס לאווירת החגים? בכל יום נפרסם באתר מכון הרטמן ביצוע לפיוט מהסליחות וכן שיחה קצרצרה בעקבותיו. והיום, יום לפני ערב ראש השנה, ביצוע לפיוט "אחות קטנה", שפותח את את תפילות ראש השנה של עדות המזרח. אחרי הפיוט, דברים מעוררי מחשבה מאת ד"ר חנה פנחסי. הנה חלק קטן מהם:

"מסורת היהודית קושרת את ראש השנה למונח זיכרון. כחברה, אנחנו נאבקים על מה ראוי לזכור. השיחה הישראלית על זכְרון-העבר בוערת כל-כך מפני שממנה נגזרת המציאות, ההווה שלנו. ואכן, לאורך הזמן – ומתוך מאבק – משתנה המשמעות שאנחנו מעניקים לזיכרונות הציבוריים והלאומיים.

אבל אני רוצה לומר דבר בזכות השכחה, מתוך ההבנה שכולנו צריכים את הזיכרון אבל זקוקים מאד גם לשכחה… הסרת עול הזכרונות מאפשרת הזדקפות ואיתה חירות של תנועה קלה יותר במרחבים חדשים. מה זה אומר? אולי שכחה של מה שחווינו ככישלונות כדי שיתאפשר לנו לנסות שוב, אולי שכחה של כעסים שתאפשר שיחה אחרת או מחילה אפילו למי שכבר איננו איתנו , אולי אפילו שכחה של כל מה שמוכר מידי ומובן מאליו עד שהפך שקוף ואם רק נשכח אותו נוכל לראות הכל במבט חדש, שיש בו פליאה. יש בשכחה מרפא, היא מאפשרת תיקון והתחדשות".

החמצתם את הסרטונים הקודמים? כאן תמצאו את "בן אדם מה לך נרדם", כאן את "אוחילה לאל" ו"אדון הסליחות", כאן את "אתה נגלית" וכאן את "שיר תשרי".

על הפיוט:

מתוך אתר "הפיוט והתפילה": פיוט הפותח את תפילות ראש השנה של עדות המזרח והמאגרב. אלו בעצם המלים הראשונות הפותחות את השנה החדשה, בעוד השמש הולכת ושוקעת. יומה האחרון של השנה הולך ומסתיים לו בעת ששרים את הבתים החותמים במלים – תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ וממש ברגעים של תחילת השנה החדשה מגיעים אל הבית האחרון – בית שכולו תקוה ושמחה על הגאולה הקרבה ובאה, החותם במלים: תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ.

מחבר השיר הוא ר' אברהם חזן גירונדי, בן המאה ה-13, שהיה רב ומקובל מחוג הרמב"ן וחכמי תורת הסוד בגירונה אשר בספרד. הפיוט מושר בלחנים שונים (בבלי, ירושלמי, חלבי, מרוקאי ועוד) אולם ניכר שאלו וריאציות שונות על אותו לחן בסיסי, דבר המעיד על כך שהלחן עתיק מאד, כמו רוב פיוטי הימים הנוראים.

הרכב מוזיקלי:
שירה ועיבוד מוזיקלי: הרב אורי קרויזר
עוד, קאנון ושירה: אלעד גבאי
גיטרה, כליט, הקשה ושירה: יהלה לחמיש
גיטרה ושירה: הרב שי זרחי