שאלה:
היי, מחפש דרך מעניינת להתחיל את הוראת ספר שמות . אשמח להצעות. תודה מראש! איציק
תשובה:
שלום איציק,
האמת היא שאנו מציעים דווקא להמשיך עם הוראת שמות ולא להתחיל. כי אמנם יש כאן ספר חדש והתחלה חדשה אך תחילת ספר שמות מהווה את המשכו הישיר של סוף ספר בראשית, אחרת קשה להבין איך הגענו לכאן. תעיד על כך ו' החיבור הפותחת את הספר: "ואלה", לאמור: אם תרצה להבין את הפסוקים עליך לקרוא אותם כהמשך ישיר לספר בראשית [אגב רק עוד שני ספרים מקראיים פותחים בוו החיבור].
אנו מציעים אם כן לפתוח בתזכורת קצרה לאירועים שקדמו לספר שמות שיתנו תוקף והקשר לקורות בפרק א ויסייעו לנו להבין כיצד הגענו עד הלום (הערה: אנו ניגע כאן במישור האנושי שהביא את בני ישראל למצרים. כמובן שניתן גם להזכיר את ברית בין הבתרים (בראשית טו), שם אלוהים חושף את תכניתו לטווח הארוך לזרעו של אברהם ומציין שם את ההגירה למצרים וסיבתה).
כדי לדרוך את הסקירה ולהפוך אותה למסקרנת יותר כדאי להתחיל דווקא מכאן:
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֱמֹר אֶל-אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ…וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם, וּבֹאוּ אֵלָי; וְאֶתְּנָה לָכֶם, אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִכְלוּ, אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ
פרעה מזמין את משפחת יוסף מארץ כנען לגור במיטב ארץ מצרים. מדוע?וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ–הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ (בראשית מב,ו) –ניזכר שיוסף הוא סגנו של פרעה. הוא זה שהציל את מצרים בשנות הרעב. יוסף גיבור במצרים.
מובן, אם כן, מדוע מגיעים יעקב ומשפחתו למצרים: יש רעב בכנען ובזכות יוסף פרעה מזמין אותם לגור במיטב ארץ מצרים ולחיות חיי שפע. אותם תנאי רווחה מאפשרים לישראל להתרבות במצרים: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם (שמות א, ז)
אז לכאורה נראה שהמצב נפלא. לא יכול להיות יותר טוב. מה לא? אז זהו שלא…נדלג רגע לחציו השני של פרק א:
וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְ. וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה…וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר: כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן
רגע! מה קרה? איך הגענו למצב הזה תוך פחות מפרק אחד? לא זו בלבד שמצבם של בני ישראל אינו טוב כשהיה, הם הופכים לעבדים של המצרים ועוברים רצח עם! איך השתנה מצבם בצורה כל-כך קיצונית?
נראה שהתשובה לכך טמונה בכמה עניינים המתרחשים בפרק א. עתה ניגש סוף-סוף ללמוד את פרק א על רקע השאלה המטרידה הזו. קריאה על רקע שאלה זו גם תדרוש מאתנו לנסות ולאמץ את נקודת מבטם של המצרים כדי להבין מדוע שינו כך את יחסם לבני ישראל. איך פרעה הצליח לשכנע אותם להעביד את שכניהם בפרך ולהרוג את תינוקותיהם? מובן שמות יוסף ופרעה הם הטריגרים לשינוי היחס אך אין די בהם כדי לתת הסבר מניח את הדעת לשינוי היחס.
חשוב גם לעמוד על כך שפעולות פרעה מתבצעות בהדרגה. הוא לא מתחיל בעבודות פרך ורצח עם. הוא משתמש בתחושות התסכול של עמו והפחדתם כדי לגרום למצרים לזהות בבני ישראל גורם מפריע ומאיים (ניתן להמחיש זאת היטב מניתוח נאומו של פרעה לעמו – פירוט על כך בהפניות להרחבה בסוף התשובה).
אם נעיין היטב בבראשית מז נמצא שאמנם מצבם של בני ישראל היה מצוין, אך המצרים כרעו תחת נטל הרעב ותשלומי המסים הכבדים. לא ייפלא אפוא שהם חשו תסכול הולך וגובר נוכח אותה קבוצת מהגרים שמקבלת יחס v.i.p מפרעה.
פרעה החדש שמגיע אינו "יודע את יוסף" הוא לא חש צורך להפלות לטובה את משפחת הגיבור שהציל את המצרים מהרעב. המדיניות שלו בעיני המצרים היא של עשיית "צדק חברתי". לא יתכן שאותה משפחת מהגרים מכנען תגדל ותתעצם על חשבון המצרים ורווחתם ותהיה חופשיה ממיסים. משגזירותיו של פרעה אינן משיגות את מטרתן, אלא להיפך – קצב ההתרבות רק מתגבר, מדרון השנאה וההתעמרות של המצרים בעבריים הופך חלקלק מאוד ומגיע עד שעבוד ורצח תינוקות.
להרחבה כדאי לקרוא את מאמרה הדידקטי של ד"ר רוני מגידוב באתר מקראנט וכן מאמרו של הרב אלחנן סמט באתר דעת . כמו כן מומלץ להיעזר במטפורת "הצפרדע המתבשלת" כדי לנסות להמחיש את התהליך הפסיכולוגי שעוברים המצרים והעבריים מיחסי שכנות טובה לשעבוד אכזרי.
