אביב בריגר ועמוס כץ
אביב בריגר ועמוס כץ
שנת השמיטה יכולה להhתפס כשנה אוטופית של שחרור ורווחה, כמעט טובה מידי מכדי להתממש במציאות שלנו כיום. במאמר זה בחרנו להדגיש, כי להבנתנו, היא ניתנת למימוש כבר כיום כאשר רואים בה כחלק ממחזור שלם של שבע שנים, בהם שש שנות המעשה מאפשרות את שנת השבע.
אנו מאמינים כי תכנון שנת השמיטה והמשאבים הנדרשים לה בתחילת מחזור השמיטה הוא המפתח לקיום של שנת שמיטה משמעותית. להבנתנו, הערך של ערעור תחושת השליטה שמבקשת השמיטה לחולל יכול לחזור להשפיע עלינו וזה יתאפשר אם ניתן לשמיטה להיכנס לסקטורים נוספים במשק.
במאמר דנו בהשלכות האפשריות על חברה אשר בוחרת להתקיים במחזור עסקי של 1+6 וכיצד השמיטה האישית עשוייה להופיע בתוך תרבות שכזו. בנוסף, ניסינו להדגים את הרעיון הפילוספי והפסיכולוגי שאנו מזהים מאוחרי ייחוד השבע ביהדות, כמנגנון להשבת הבחירה האפקטיבית לגבי היבטים שונים בחיינו מחד וככלי שמאפשר התמקדות והגשמה מאידך.
אביב בריגר, בן 29 ,תושב חיפה וסטודנט להנדסת חומרים וכימיה. עוסק בחיבורים שבין יהדות וקיימות עם אהבה מיוחדת לשנת השמיטה.
לפני חמש שנים יצאתי למסע יחד עם חברי ושותפי עמוס כץ בשאלה איך נראת שמיטה ישראלית בת ימינו. מאמר זה הוא אחד הפירות של העבודה המשותפת שלנו.
