בעבודה מתועד בנה של שמיר חופר ואוסף אדמה מהחלקה המשפחתית לתוך שבעה דליי בנייה שחורים.
שמיר ועמית מחטטות בפצע הזיכרון הביוגרפי שלהן ושל משפחותיהן, והקשר לאדמה ולמסורת. פעולה פשוטה זו לכאורה, הינה מטאפורה לקשר שלהן לחקלאות בכלל ולשנת השמיטה בפרט.
רחי שמיר, ילידת 1949, בוגרת בצלאל BFA, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. מגיבה למתרחש סביבה במרחב הכללי והאישי, ומונעת מהצורך להביע עמדה בנושאים חברתיים ופוליטיים. בחירת החומרים ליצירתה, העונים בחלקם להגדרה "אומנות ענייה", הינם פועל יוצא של נושאי עבודתה.
הדר עמית, ילידת 1990, בוגרת בצלאל BFA, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. מונעת לפעולות בחלל עם חומרים אליהם מחוברת באופן ביוגרפי, מקומי וגופני. עוסקת באיסוף, קטלוג ומחקר חומרי. מפרקת ומחברת מחדש. עבודותיה מאופיינות בעמלנות ומינימלסטיות. בעבודותיה נוכח המתח בין חומרים "מתים וקפואים" לחומרים "חיים" (אורגניים) המשתנים ומתפזרים בחלל.