שלוש שאלות על היהדות שלנו: כשנשים דורשות

מדרשים הם דרך יצירתית לפרש טקסטים - אבל מה ההבדל בין מדרש לפרשנות? האם נשים כותבות מדרשים אחרת מגברים? ואיזה מקום יש למדרש נשי בתוך בית המדרש הכללי?
רבקה לוביץ', תמר ביאלה
רבקה לוביץ היא עמיתת מחקר במרכז קוגוד במכון שלום הרטמן. מרצה וכותבת בנושאים של נשים ויהדות. היא מהמייסדות של "ניגון נשים" במדרשת אורנים. טוענת רבנית שייצגה עגונות, מבוטלי גיור, ממזרים ועוד במסגרת עבודתה בארגון "יד לאישה" וכן ב "מרכז צדק לנשים". רבקה פרסמה כמאה וחמישים מאמרים באתרי האינטרנט של ynet ו nrg בנושאים הקשורים לבתי הדין הרבניים. כמו כן היא ייסדה את הסוגה (ז'אנר) של מדרשים פמיניסטים בישראל. סיפרה "ותלך לדרוש – מדרש נשי יוצר"

תמר ביאלה

להאזנה בספוטיפיי:

 

להאזנה באפל:

 

בפרק החדש של "שלוש שאלות על היהדות", רבקה לוביץ' משוחחת עם תמר ביאלה, עורכת סדרת הספרים "דרשוני: מדרש נשים", על כוחו של המדרש הנשי. מדוע דווקא המרחב הזה מאפשר לנשים לתבוע בעלות על עולמן הדתי, ואיך המדרש מצליח לעשות שינוי עמוק בתודעה, הרבה מעבר למאמר או לפרשנות קלאסית.

שלוש שאלות פרק 5: מה זאת בכלל הלכה ישראלית?
שלוש שאלות פרק 4: מקומן של נשים בבית הכנסת
שלוש שאלות פרק 3: חתונה כדת, אך לא כישראל

אחת הסוגיות שעלו בפרק היא ההגדרה של "מדרש". ביאלה הציגה עמדה מורכבת – מצד אחד היא מודה שהיא פטריוטית של הכלים החז"ליים הקלאסיים ומחפשת במדרש את השנינות, את החפירה הבלשנית ואת היכולת להפוך את הטקסט לתלת-ממדי. מצד שני, היא ציינה שיש גם מקום להכיל פורמטים רחבים יותר כדי שלא "לחנוק" את היצירתיות הפמיניסטית הדתית.

השתיים הסכימו כי הבשורה האמיתית של המדרש הנשי המודרני היא ההבנה שלעתים נשים מחזיקות בשיפוטים מוסריים הפוכים מגברים. בעיניהן יש בכך המשך ישיר למסורת היהודית שמאז ומעולם הייתה תרבות של מחלוקת תוססת ולא של מקהלה בקול אחד.

הפרק נחתם בשיתוף אישי מרגש של לוביץ', שסיפרה איך מדרש נשי ספציפי עזר לה לסגור מעגל ולמצוא את החוויה הנשית המושתקת שלה בתוך ארון הספרים היהודי.

הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics