שלוש שאלות על יהדות: מפקדות בשדה הקרב

האם יש הבדל במוטיבציה של נשים לוחמות בין מי שגדלה בבית דתי למי שגדלה בבית חילוני? איזה ערך מוסף נשים מביאות לצבא? ומה המחיר שהן משלמות על הבחירה בשירות קרבי?
רבקה לוביץ היא עמיתת מחקר במרכז קוגוד במכון שלום הרטמן. מרצה וכותבת בנושאים של נשים ויהדות. היא מהמייסדות של "ניגון נשים" במדרשת אורנים. טוענת רבנית שייצגה עגונות, מבוטלי גיור, ממזרים ועוד במסגרת עבודתה בארגון "יד לאישה" וכן ב "מרכז צדק לנשים". רבקה פרסמה כמאה וחמישים מאמרים באתרי האינטרנט של ynet ו nrg בנושאים הקשורים לבתי הדין הרבניים. כמו כן היא ייסדה את הסוגה (ז'אנר) של מדרשים פמיניסטים בישראל. סיפרה "ותלך לדרוש – מדרש נשי יוצר"

להאזנה בספוטיפיי:

להאזנה באפל:

בפרק החדש של "שלוש שאלות על יהדות", רבקה לוביץ' בוחנת את נושא המנהיגות הנשית בצבא. יחד עם הרבה אילה דקל, ששוחחה עם עשרות לוחמות וחיילות ואף הוציאה על כך ספר, היא מדברת על המטרה, המחיר והמקצועיות.

שלוש שאלות פרק 1: אמונה והלכה במציאות מתחדשת

במרכז השיחה עומדת תובנה מפתיעה שעלתה בתחקיר של דקל, לגבי המוטיבציה של נערות דתיות לשירות בצבא. בעוד שלוחמות שגדלו בחינוך הממלכתי רואות בשירות המשך של המורשת המשפחתית, אצל אלו שגדלו בחינוך הממלכתי-דתי מדובר במימוש של הערכים עליהן גדלו. לטענתה, דווקא בגלל שהחברה הישראלית מחנכת למסירות למען "כלל ישראל", נשים דתיות כבר לא מסתפקות בתפקידי תמיכה בפריפריה של האירועים, אלא דורשות להיות בפרונט.

השיחה ממשיכה אל הגבורה של הנשים הלוחמות בשדה הקרב בכלל, וב-7 באוקטובר בפרט. לצד הגבורה לוביץ' ודקל מדברות גם על המחיר האישי שאותן נשים משלמות – פציעות, התמודדות עם אימהות תחת לחימה ושאלות של זוגיות בחברה שלא יודעת לעכל אישה דומיננטית ולוחמת.

השתיים מסכמות שהמטרה היא לא רק שתהיה נוכחות נשית בשדה הקרב, אלא לפתח את היכולת של הנשים להוביל ולהנהיג. זאת מתוך הבנה שהשירות הצבאי מעניק לאותן נשים את הביטחון להוביל גם בחברה האזרחית, וכך תיווצר הנהגה נשית אמיצה וחזקה במדינה.

הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics