"אם מסתכלים על 'הארץ המובטחת' הגבולות שלה לא בדיוק ברורים. אפשר לדבר על הפרט והנילוס אפשר לדבר על גבולות הרבה יותר מצומצמים. תלוי לאיזה פרק בתנ"ך אתה מתייחס."

בשיחה בתוכנית "החוג להסטוריה פוליטית" דיבר פרסיקו על מושג ההתנחלות, מאז ימי הציווי המקראי להתנחל בארץ ועד ימי נוער הגבעות.

לדבריו, הההתנחלויות מעולם לא היו תוספת שולית, אלא היו "הלב של התנועה הציונית," ביטוי של יוזמה ויצירה שהעמידו את הציונות מול מה שנתפס כפסיביות של היהדות הגלותית: "באנו לארץ לבנות ולהיבנות בה."

אבל בהמשך הצביע פרסיקו על שינוי שחל עם השנים: אם בעבר ההתיישבות סימנה את הגבול של מדינת ישראל, הרי שהיום המחשבה על כך שהמחרשה תקבע את הגבול מנוגדת לחוק הבינלאומי שהכשיר את הגבול שהיה." ההתנחלויות החדשות כבר אינן עניין של בנייה אלא של ערעור על הריבונות הישראלית: "כשאתה מקים לעצמך מיליציה… אתה מערער את המשילות ואת הריבונות של מדינת ישראל."

נוסף על כך, התנועה עצמה עברה שינוי. "תנועת גוש אמונים הייתה תנועה משיחית במובן העמוק של המילה – היא באמת רצתה תיקון עולם. כבר שכחנו עד כמה התנועה הזאת הייתה אוטופית.

"היום אנחנו נמצאים אחרי השבר של התנועה הזאת, וגם האידיאלים האלה נגוזו. כיום המתנחלים הם אנשים עם וילות וגגות רעפים אדומים, שרוצים עוד איזה מאחז פה ונערי גבעות שם – אבל אין את האתוס העצום שהיה אז."

מה היתה השפעת ההתנתקות על תנועת ההתנחלויות, וכיצד השפיעה עליה מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר? עד כמה היא דומה היום למה שהיתה לפני 1967? ואילו ערכים שאיפיינו את התנועה הזו דווקא השתמרו אצל נוער הגבעות?