שלוש שאלות על יהדות: מה זאת בכלל הלכה ישראלית?

למה צריך הלכה ישראלית והאם היא מתנגשת עם זו האורתודוכסית? מי יכול להיות חלק מבית המדרש שפוסק? והאם היא מוגבלת רק לשטח ארץ ישראל ולזמן הנוכחי או שהיא רלוונטית לכל מקום וכל זמן?
רבקה לוביץ היא עמיתת מחקר במרכז קוגוד במכון שלום הרטמן. מרצה וכותבת בנושאים של נשים ויהדות. היא מהמייסדות של "ניגון נשים" במדרשת אורנים. טוענת רבנית שייצגה עגונות, מבוטלי גיור, ממזרים ועוד במסגרת עבודתה בארגון "יד לאישה" וכן ב "מרכז צדק לנשים". רבקה פרסמה כמאה וחמישים מאמרים באתרי האינטרנט של ynet ו nrg בנושאים הקשורים לבתי הדין הרבניים. כמו כן היא ייסדה את הסוגה (ז'אנר) של מדרשים פמיניסטים בישראל. סיפרה "ותלך לדרוש – מדרש נשי יוצר"

להאזנה בספוטיפיי:

 

להאזנה באפל:

 

האם הגיוני לצאת לבילוי זוגי באמצע מלחמה? מה הדרך הכי טובה לשמור על זיכרון הנופלים? ואיך להגיב ליוזמה של בן גביר לחלוקת נשק לאזרחים? לפי הרב ד"ר עידו פכטר – כל אלה הן שאלות שהתשובה להן הלכתית לגמרי. בשיחה עם רבקה לוביץ' בפרק החדש של "שלוש שאלות על היהדות", הוא משרטט את ההלכה הישראלית – מאיפה היא נובעת, איפה היא מתקיימת ומה הגבולות שלה, אם בכלל יש.

שלוש שאלות פרק 4: מקומן של נשים בבית הכנסת
שלוש שאלות פרק 3: חתונה כדת, אך לא כישראל
שלוש שאלות פרק 2: מפקדות בשדה הקרב
שלוש שאלות פרק 1: אמונה והלכה במציאות מתחדשת

נקודת המוצא של פכטר היא שההלכה הישראלית לא באה להחליף את ההלכה האורתודוקסית הקיימת, אלא היא ממשיכת דרכה הישירה. לשיטתו, לא צריך לשאול מה השולחן ערוך היה אומר על סיטואציות נוכחיות, אלא לפסוק עצמאית בהתאם למצב הנוכחי.

במהלך השיחה מתפתח דיון סביב ההגדרה של "שומרי הלכה" במרחב הישראלי. פכטר טוען שההגדרה הנוכחית חוטאת למטרה ומצמצמת את ההלכה לטקסים מוגדרים בלבד – וכי גם חילוני שאינו עובד בשבת, אלא נח ועושה משימות בבית – שומר על הרעיון העמוק של השבת.

פכטר מספר בפרק גם על בית המדרש שהוא מוביל, שיוצר הלכה ישראלית, ושותפים בו חברים וחברות ממגזרים שונים בחברה הישראלית. בחזונו, הוא שואף שהשפה של הלכה ישראלית תהפוך לחלק טבעי מבתי הספר והקהילות, וכי המדינה כולה תדע לאמץ מודל של בית מדרש שבו מותר לשאול הכל ולנהל מחלוקת חיה ומכבדת.

הוספת תגובה

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics