אלכס צייטלין
https://www.youtube.com/watch?v=vZouAp4cc98
"לא אני עזבתי את הציונות הדתית, המפלגה שמתיימרת וקוראת לעצמה 'ציונות דתית' היא שעזבה את הציונות הדתית ואת ערכיה." כך ענתה עו"ד בתיה כהנא דרור לאלכס צייטלין, שפתח את הראיון שקיים איתה בפרק נוסף של הסדרה "בשש אחרי המלחמה" בערוצו בשאלה: מה גרם לה לעזוב את המגזר שלתוכו נולדה.
בשיחתם סקרו צייטלין וכהנא דרור את ההסטוריה של תנועת הציונות הדתית, את ההשפעה של הרב קוק עליה, ואת המתח הנוצר בין הערך הדתי המיוחס בתנועה הזו למדינה, לבין המחויבות למשטר דמוקרטי. כהנא דרור התייחסה לשאלה האם ניתן לקיים במדינת ישראל זהות ציונית-דתית עמוקה מבלי לכרוך אותה בכפייה דתית ומערכות שלטוניות הנשלטות על-ידי פרשנות הלכתית מסוימת והציפה את הבעייתיות שבהקניית מעמד חוקי לחוקי הדת, שפוגעת ביכולת של יהודים שונים לבטא את יהדותם. היא סיפרה על מאבקיה לשינוי הממסד הדתי מבפנים, ובהם עתירות משפטיות שהגישה בנושא ייצוג נשים ומינוי דיינים.
כיצד יכולה מדינה יהודית ודמוקרטית להעניק ביטוי למגוון הדרכים בהן יהודים מבקשים לחיות את יהדותם – כולל ייצוג נשי, לימוד תורה מחוץ למוסדות החרדיים, ונישואין וגירושין בדרכים לא אורתודוקסיות?
האם חיבור בין מוסדות דת לשלטון משרת את היהדות לאורך זמן, או שמא דווקא הפרדה ברורה תאפשר לה לפרוח מבחינה רוחנית, מוסרית וקהילתית?
