לָמָּה נִגָּרַע? מחוץ למעגל החברתי
האם ידעתם.ן שיש חג אחד בלוח השנה שיש לו "מועד ב'"? קיים חג, הנחגג באיחור של חודש, שמאפשר לאנשים שלא הצליחו לקיים את מצוות החג המקורית הזדמנות שנייה. לו היינו חוזרים לימי המקדש, קרוב לוודאי שהיינו רואים ביום חול רגיל, י"ד באייר, קבוצה של אנשים שעבורם זהו חג הפסח. ביום הזה בין הערביים הם היו באים לבית המקדש לבושים בגדי חג, מקריבים את קורבן הפסח ואוכלים אותו עם מצות ומרור על כל פרטיו ודקדוקיו.
המועד הזה נקרא 'פסח שני' ועל פי המסופר בתורה, הוא נוצר בשל תביעה של קבוצת אנשים שלא יכלו להקריב את קורבן הפסח במועד ולכן לא ציינו את החג. החמצה זו יצרה תחושת הדרה: לא הצלחנו לציין את הפסח ואיננו מרגישים חלק מעם ישראל.
חשוב לשים לב לכך שהיוזמה לקיים חג במועד ב' אינה של משה ואינה של אלוהים. היא נובעת מצעקתם של אותם אנשים התובעים להיות חלק מהכלל.
על פי דיני התורה, מי שנגע במת נחשב טמא ולא יכול להשתתף בחגיגת הפסח.
וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה יְהוָה לָכֶם.
קראו את הקטע הבא. הקטע הוא חלק מפרשנות אותו מציעות נשים לסביות ודתיות שרואות ב'פסח שני' מקור להשראה.
בואו נחשוב רגע על הטענה הזו. לכאורה אין בה ממש. הרי האנשים האלה היו טמאים בגלל חוסר מזל או אולי בגלל רשלנות פושעת. לא נעשה כאן עוול נגדם באופן אישי, פשוט עיתוי גרוע גרם להם להיות בלתי כשירים לקיום המצווה הספציפית הזו, וראוי שיסתפקו בכך שאינם חייבים בעונש כלשהו. אבל האנשים האלה מרגישים שהעובדה שנמנעה מהם המצווה פוגעת בהם, שהם נגרעו, והם דורשים להיות בתוך בני ישראל וגם כן להקריב את קרבן הפסח. זהו אחד מאותם מקרים שבהם משה רבנו, גדול הנביאים, לא יודע מה לענות, והתגובה שלו לאותם טמאי-מת היא שהוא צריך לשמוע מהקב"ה מה לעשות. וכמה שהשאלה של טמאי המת חריגה, התשובה היא ממש מהפכנית.
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ…
וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ.
לרצות לראות:
סיפור פסח שני הוא דוגמה לקבוצה חברתית המוחה על הדרתה ומצליחה להשמיע את קולה כך שאלוהים בעצמו מתקן את ציוויו וכך נוצר שינוי לדורות. סיפור זה מזמין אותנו להתבונן בקבוצות מהחברה הישראלית שאינן נראות ונשמעות. האם הן יזכו ל"פסח שני"?
לרצות לראות פירושו שאתה מכוון ליבך באופן אקטיבי, מעבר לחובה המוסרית הפורמלית, אל הסובלים, אל מצוקותיהם ובעיותיהם. בעקבות כך, הסיכוי שתראה הוא גדול לאין ערוך. הרצון לראות גם יקבע במידה רבה את מה שתראה ומעבר לכך, גם את פרשנותך למציאות הנגלית אליך…לרצות לראות פירושו שאתה יוצא מעצמך, מהאנוכיות שלך, אל הזולת. כך אני מבין את "ויגדל משה": הוא גדל להיות משה.
בקבוצות:
לפניכם שלושה סרטונים המתארים מצוקות חברתיות של קבוצות הסובלות מהדרה בחברה הישראלית.
1. הלהטבים שנאלצו להתחתן בהוראת רב
2. נכים מתקשים בשוק העבודה
3. המסתננים: לא מבקשי עבודה, אנחנו מבקשי חיים (מדקה 02:53- 05:15)
סיכום- בזכות התיקון
רבי נחמן מברסלב כותב כי שאלת "למה נגרע" ששאלו הטמאים היא שגרמה לתיקון בדמות פסח שני:
כי אלו האנשים שהיו טמאים לנפש האדם ולא יכלו לעשות הפסח, שבאו לשאול למה נגרע? אלו שאלו כהוגן. ותיקנו בזה הרבה מאד. כי נתגלגל זכות על ידם שנתגלה על ידי זה למשה דין פסח שני שהוא תיקון גדול שהוא בחינת המשכת דרך התשובה הנ"ל.
